מעיין עין-פית נמצא בצפון רמת הגולן בראש נחל פרע, וברצועה של שטח טבעי ערכי המהווה מסדרון אקולוגי בין שמורת הטבע אודם שממזרח, לבין שמורת נחל הבניאס שממערב. המעיין נובע כל השנה והערוץ מאופיין בצמחיה שופעת, בשרידים עתיקים, בבוסתני פרי ובעצים מפותחים. אזור המעיין הוא בעל חשיבות אקולוגית ותרבותית כאחד, הן עבור המטיילים, המגיעים אליו לאורך כל השנה, והן עבור מגוון עשיר של בעלי החיים, אשר להם הוא מהווה נקודת שתייה קריטית, ואף מקור מים יחיד בעונות היבשות.
המעיין מוגדר כיום כשטח אש ומשמש לאימונים ללא ירי, ובימים אלה מקודמת בו תכנית להקמת מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי, הכולל מבנים רבים, צירי רכב כבד, משטחי התארגנות, חנייה וכל הנדרש עבור אימונים רצופים של מסגרות צבאיות גדולות. בנייה שכזו והפעלת מתקן האימונים האינטנסיבי במתכונת המתוכננת צפויה ליצור הפרעה קבועה ביום ובלילה לבעלי החיים המסתמכים על המעיין, לפגוע במערכת האקולוגית הקיימת בנחל וכן בציבור המטיילים הרבים שנהנים מהאזור.
מבדיקה שביצענו, לא מצאנו עדויות לכך שהתכנית עברה אישור מסודר במוסדות התכנון, כמקובל. הדבר הביא אותנו למסקנה שהתכנית קודמה במסלול עוקף וקיבלה את אישור הולמ"ב (ועדה למתקנים בטחוניים). אלא שפסיקות בית המשפט העליון וכן הנחיות מצד היועץ הממשלתי לממשלה הגדירו כי שימוש במסלול הולמ"ב על פני בנייה במסגרת תכנית ייעשה רק במקרים שבהם קיים צורך דחוף ומיידי, שאינו סובל המתנה לסיומם של הליכי התכנון הרגילים, או במקרים שבהם מדובר במתקן סודי, אשר הכללתו ואישורו בהליך תכנוני רגיל עשויה לפגוע בבטחון המדינה. בכל אופן, הן שופטי בית המשפט העליון, והן היועץ המשפטי לממשלה הבהירו כי פנייה למסלול הולמ"ב איננה מומלצת בשגרה, ויש להעדיף תמיד את השימוש בהליכי התכנון הרגילים.
האם התכנית בעין-פית מצדיקה פנייה לאישור הולמ"ב?
לפי חוות דעתנו המשפטית – לא ולא!
התוכנית המיועדת כוללת בניה בהיקף גדול שצפוייה לפגוע באופן משמעותי במרקם האקולוגי ובערך הציבורי של המעיין. ככל שאין דחיפות יוצאת דופן בנוגע להקמת המתקן הבטחוני (כמו למשל בהקמת מערכים המיועדים ללחימה מיידית) וככל שאין סודיות בנוגע לעצם הקמת מתחם האימונים בשטח זה (והרי ברור שמדובר במתקן שלאחר הקמתו קיומו יהיה ידוע לכלל הציבור, כך שאין כאן עניין של סודיות), נראה כי אין כל הצדקה לאישור הקמת המתקן שלא בדרך של הליך תכנון רגיל המאפשר שיתוף של הציבור, ושבמסגרתו יוכן תסקיר השפעה על הסביבה, כמתחייב בשטח כה רגיש.
נזכיר שתסקיר השפעה על הסביבה הוא הליך מקיף שנועד לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה והתושבים כתוצאה מיישום של תוכניות פיתוח או בנייה באזור – התסקיר נועד למזער את הפגיעה האפשרית של פעולות פיתוח במשאבי הסביבה. בעתירה שהגשנו בעבר, במטרה לחייב את צה"ל לערוך תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית להקמת עיר הבה"דים, פסיקת בית המשפט הדגישה את החשיבות של ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה ושיתוף ציבור כמקובל במתכונת רגילה של הליכים על פי חוק התכנון והבנייה (עעם 360/08 אדם טבע ודין נ' משרד הביטחון).
אנחנו נחושים להביא להפנמה של החשיבות בביצוע הליך תכנוני ראוי עבור התכנית בעין-פית. לכן פנינו במכתב דחוף אל היועץ המשפטי של מערכת הבטחון, בו דרשנו להתחשב בפסקי הדין השונים ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה – ולהכין תכנית סדורה ומפורטת, לרבות ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה ובחינת חלופות, כפי שמתחייב בשל רגישות וחשיבות שטח המעיין ותשומת הלב הציבורית הנתונה לסוגיה זו.
