חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פגיעה בתקציבי תכניות החומש לחברה הערבית תנציח פערים סביבתיים

ההחלטה לקצץ בתקציבי תכנית החומש לחברה הערבית תוביל לפגיעה אנושה ביכולת הרשויות לספק שירותים בסיסיים בתחום הסביבה ובמיוחד בפינוי פסולת, מה שיגרום בהכרח להחמרת הזיהום, שריפות הפסולת ואתרי הפסולת הפיראטיים, וגרימת נזק בלתי הפיך לסביבה ובריאות הציבור.

לאחרונה קיבלה הממשלה החלטה שעניינה צמצום ההוצאה התקציבית בשנים 2024 ואילך. במסגרת החלטת הקיצוץ, הורתה הממשלה, בין היתר, להפחית ב- 15% מהתקציבים התוספתיים לשנת 2024-2026, המוקצה לתכניות חומש, וביניהן החלטות חומש לצמצום פערים וחיזוק החברה הערבית. זאת, נוסף על קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה על סך 5%. בין ההחלטות שתקציבן קוצץ היא החלטה 550 , שעניינה

התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית (הידועה בשמה "תקאדום"). עוד צוין בהחלטת הקיצוץ כי תקציבי תגבור, בסך של 200 מלש"ח בשנה, שהובטחו במסגרת החלטה 550 , והמיועדים לסייע לרשויות המקומיות הערביות בפעילות השוטפת, ייושמו רק עבור השנים 2022-2023 .

אנחנו מתנגדים נחרצות לקיצוץ המתוכנן. אין זו הפעם הראשונה שהממשלה וגורמים מטעמה מתכננים לפגוע בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, תקציבים שהם בבחינת כבשת הרש. פנינו בתקופה האחרונה שוב ושוב לגורמים הרלוונטיים בממשלה על מנת להפסיק את הפגיעה התקציבית ברשויות הערביות, אולם עד כה ללא מענה. 

מדוע החלטת הקיצוץ פוגענית ובלתי מידתית?

החלטת הקיצוץ, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכלל סעיפיה המתיחסים לחברה הערבית, רעה ובעלת השלכות הרסניות על החברה הערבית, במכלול ההיבטים, ובכלל זאת בהיבט הסביבתי. יש לזכור כי החלטה 550 התקבלה על בסיס ההכרה במצב הכלכלי-חברתי הירוד בו מצויה החברה הערבית. משכך, היא הוגדרה מראש כתכנית שנועדה לצמצם פערים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה. על-כן, כל צמצום בתקציבים שנועדו ליישום במסגרת תכנית 550 , משמעותו הגדלת הפערים הקיימים והותרת החברה הערבית במצב כלכלי-חברתי ירוד ביותר.

ואכן, רשויות מקומיות ערביות מהוות את הרוב מקרב הרשויות באשכול 1 – האשכול הכלכלי-חברתי של הנמוך ביותר, 81% מהן נמצאות באשכולות הנמוכים, 1-4, מכאן שהן אלה שנסמכות יותר מהשאר על תקציבי האיזון. לשם השוואה, רק כ- 15% מהרשויות המקומיות היהודיות נמצאות באשכולות 1-4 בעוד 85% מהן באשכולות 5-10. ועוד, רוב הרשויות הערביות מצויות בגירעון תקציבי חמור, ואין ברשותן מקורות תקציביים לכיסוי עלויות השירותים הבסיסיים עבור התושבים, שהן מחוייבות לספק.

המצב הכלכלי-חברתי הירוד בו נמצאת מרבית האוכלוסייה הערבית בישראל משפיע בהכרח גם על היבטי סביבה. כך למשל, הרשויות הערביות סובלות מליקויים חמורים בתפקוד השוטף של מערך פינוי הפסולת והעדר תשתיות פינוי פסולת – זאת בשל העדר תקציבים ראויים לכיסוי ההוצאות. הטיפול הלקוי במערך פינוי הפסולת, הוביל, בין היתר, לתופעה רחבת מימדים של אתרי פסולת פיראטיים, בסמוך לישובים ערביים, אשר בנוסף להיותם מפגע תברואתי ובריאותי חמור, הם הגורם העיקרי למקרים רבים של שריפות פסולת – שמספרן נע בין 10,000 – 14,000 מקרים בשנה. מההשלכות הבריאותיות ההרסניות של שריפת פסולת, וזיהום האוויר החמור סובלים גם היישובים הסמוכים, ביניהם ישובים יהודים.

כבר היום, ובייחוד בתקופת המלחמה, רשויות ערביות רבות כורעות תחת הנטל התקציבי, והקיצוץ המדובר בתקציבי הרשויות ייפגע קודם כל במחלקות הסביבה ויוביל לקיצוץ בתקנים ולפגיעה במערך איסוף הפסולת והפיקוח העירוני. 

קיצוץ תקציבי במקומות בהם קיימת מלכתחילה מצוקה כלכלית-חברתית, לא רק שתקבע את המצב החמור הקיים, אלא תוביל מן הסתם להדרדרותו ולפגיעה ביכולת של הרשות המקומית להעניק שירותים מונציפאליים בסיסיים, ובכלל זאת שירותים בתחום הסביבה והתוצאה תהיה היא בהגברת הזיהום ויצירת נזקים בלתי הפיכים לסביבה ולבריאות, ואשר עלותן הכלכלית תהיה הרבה יותר גבוהה משיעור הקיצוץ.

גם הפעם, אל מול הפגיעה הבוטה ביותר בתקציבים המובטחים לחברה הערבית, הוצאנו פנייה דחופה יחד עם ארגון אזרחים למען הסביבה אל משרד ראש הממשלה, חברי הממשלה ואל חברי הכנסת, לפעול לביטול ההחלטה הפוגענית, ולמניעת גזרות דומות בהמשך.

הטיפול הלקוי במערך פינוי הפסולת, הוביל, בין היתר, לתופעה רחבת מימדים של אתרי פסולת פיראטיים, בסמוך לישובים ערביים, אשר בנוסף להיותם מפגע תברואתי ובריאותי חמור, הם הגורם העיקרי למקרים רבים של שריפות פסולת – שמספרן נע בין 10,000 – 14,000 מקרים בשנה.

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן