קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ולכן גם של האנושות, הנסמכת עליהן בכל היבטי קיומה, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. במדינת ישראל, שמהווה נקודה חמה של מגוון ביולוגי וגשר המחבר בין שלוש יבשות מחד, וסובלת מקצב מהיר של אובדן שטחים פתוחים ושל אובדן מגוון ביולוגי מאידך, ישנה חשיבות מיוחדת לשימור הקישוריות האקולוגית. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשיפור ושימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם והשמירה עליהם.
בעולם, שימור הקישוריות האקולוגית, בפרט באמצעות מסדרונות אקולוגיים, מהווה חלק בלתי נפרד מאמנות, החלטות, יעדים ותוכניות אסטרטגיות בנושאי שמירת טבע ושימור המגוון הביולוגי. במדינות שונות ישנם מנגנונים מגוונים להגדרה ולניהול של מסדרונות ודרכים שונות לקביעת הפעילויות ושימושי הקרקע המותרים בשטחם, החל מהוראות גורפות באמצעות חקיקה בטנזניה ועד קביעת מנגנון מותאם לכל מסדרון על ידי הגוף המנהל אותו בקנדה.
בישראל, לא קיימת הגנה בחוק למסדרונות האקולוגיים והצעדים היחידים שננקטו הם באמצעות תוכניות מתאר; לאורך השנים קודמו תוכניות שכוללות התייחסות לשימור קישוריות ברמה אזורית, מחוזית או ארצית, וחלקן אף מתוות את שטחי המסדרונות שבתחומן. בשנת 2016 סומנו בתוכנית מתאר ארצית 1/35 מסדרונות ארציים באופן סכמטי כהכוונה למערכת התכנון לשמור על רציפות השטחים הפתוחים. אולם, לא ניתנו הוראות מחייבות להתחשבות בסימונים אלה או למניעת פיתוח שעלול לפגוע בקישוריות. בניסיון לשפר את המצב הקיים, נערכו בשנים האחרונות תוכניות מתאר מחוזיות למסדרונות אקולוגיים למחוזות חיפה, מרכז ודרום, שכללו התוויה של שטחי המסדרונות האקולוגיים והוראות לשמירתם. קידום תוכניות אלה נעצר בשנת 2023, ובמקומן מוביל כיום מינהל התכנון תיקון לפרק השטחים המוגנים בתמ"א 1, במטרה להבטיח את רציפות השטחים הפתוחים ברמה הארצית ואת תפקודם האקולוגי. התיקון כולל סימון מסדרונות אקולוגיים ברמה הארצית ותוספת שטחים מוגנים, לצד הוראות בנוגע לשטחי המסדרונות.
מסקירת היחס למסדרונות אקולוגיים בעולם, חקיקה עולה ככלי מרכזי לקידום הגנה על מסדרונות אקולוגיים, כאשר התמריצים העיקריים לחקיקה כזו הם הכללתה תחת חקיקה כלכלית או מחויבויות בינלאומיות. עם זאת, חקיקה לבדה אינה מספיקה, ונדרשים כלים פרקטיים ומנגנונים שיאפשרו את יישום המדיניות, לרבות פיקוח ואכיפה. על ההתייחסות למסדרונות להיות כייעוד קרקע הנדרש להגנה ולא כאיום על הפיתוח, כפי שמתייחסת אליהם מערכת התכנון בארץ; במדינות שונות מסדרונות אקולוגיים זוכים לאזורי חיץ לשם הרחקתם מהפיתוח וצמצום השפעות השוליים להן הוא גורם, הסדרה שראוי שתתקיים גם בישראל, לפחות במקומות הרגישים ביותר.
בישראל נדרשת מסגרת חוקית ומחייבת לקיבוע מעמדם של מסדרונות אקולוגיים ביחס לשימושי קרקע אחרים. חוק כזה ראוי שיכלול את זהות השומרים, אופני ניהול, מנגנוני פיקוח ואכיפה וכן מקור מימון. הפן הניהולי והמקצועי, לרבות הסמכויות והכלים הנחוצים למימושו, מתבקש שיהיה באחריות רשות הטבע והגנים, שהיא הגוף בעל הידע והניסיון בנושא.
לצד היעדר חוק ייעודי לכך בישראל, כיום טרם קיים מענה לצורך בהגנה על המסדרונות גם במסגרת הליכי התכנון, והתיקון המקודם כיום לתמ"א 1 לא מסתמן כתשובה הולמת ממספר סיבות, וביניהן:
- אמצעי תכנוני בלבד לא יכול להבטיח את שלמות מערך המסדרונות האקולוגים, שכן אין בו כדי לקבוע ולמסד מנגנוני מימון, ניהול, פיקוח ואכיפה.
- לפי טיוטת התוכנית הנוכחית (נכון לעת פרסום מסמך זה) יש חשש ששמירת המסדרונות לא תובטח כנדרש, בין היתר עקב הגבלת רוחבם לק"מ אחד בלבד והיעדר הגנות חשובות, כמו הגבלת שימושי הקרקע בצמוד להם או פרקטיקות חקלאיות מזיקות בתוכם, למשל שימוש בחומרי הדברה וגידור.
- ניתנת עדיפות לשימושי קרקע אחרים על פני מסדרונות, כמו חקלאות, תשתיות, מתקני תשתית ואף אזורים בנויים, כאשר אין בטיוטה מנגנון משמעותי לבדיקת ההשפעה על שלמות המסדרונות ואיכותם או חיוב למימוש האמצעים הקיימים אל מול תוכניות כאלה.
- סימון מסדרונות ארציים בלבד יגביל וירדד את שמירתם, יש צורך במערכת שלמה הכוללת גם מסדרונות מחוזיים.
על בסיס סקירת חשיבות המסדרונות האקולוגיים, הגישות בעולם והמצב בארץ, אדם טבע ודין ממליץ על מספר אמצעים להבטחת השמירה על המסדרונות האקולוגיים והקישוריות האקולוגית בטווח הארוך:
- בפן הסטטוטורי, נדרש חוק ייעודי להגדרת המסדרונות כמשאב קרקע שמור וכן לקביעת כלל המנגנונים הנדרשים לקביעתם ולשמירתם.
- בתחום התכנוני, ראשית נדרשת הפעלת אמצעי זמני להגנה על המסדרונות עד לסיום תהליך הטמעתם בפרק השטחים המוגנים של תמ"א 1. מוצע כי מינהל התכנון יוציא הנחיה מחייבת להתייחסות מתאימה של כל תוכנית למסדרונות שבשטחה. בהמשך ובמקביל לאמצעי זה, דרושים שינויים בטיוטת תמ"א 26/1. בין היתר: התייחסות לשיקום או יצירת שטחי מסדרונות נוספים בעתיד בהתאם לצרכים שיעלו; שיפור ההגנה על המסדרונות, למשל הוספת אזורי חיץ סביב המסדרונות והבטחת קישור אפשרי למסדרונות מקומיים, גם אם אלה מצויים בשטחים המוגדרים כמרקמים לפיתוח בתמ"א 35; קביעת רט"ג כגוף האחראי על הגדרת המסדרונות; קביעת הליך לבחינת פיתוח המוצע בשטח מסדרון או בסמוך אליו; הוראות להבטחת תפקוד המסדרון – כמו איסור גידור אלא בכפוף לתנאים מוגדרים היטב; מתן עדיפות למסדרונות על פני שימושי קרקע אחרים; מניעת גריעה משטחי מסדרונות לצד מנגנון פיצוי ע"י מסדרון חליפי במקרים חריגים ובלתי נמנעים; הוספת הוראה לגבי ניטור, מעקב ובקרה; התייחסות להבטחת מניעת הפגיעה של פעילות חקלאית בתפקוד המסדרונות; ועוד.
- מהבחינה הניהולית, דרוש גוף אחראי שיקבע בחוק המוצע, לצד ההסדרה התכנונית, כאשר הבחירה הטבעית לקבלת הסמכויות לשמירת המסדרונות האקולוגיים וניהולם היא רשות הטבע והגנים. עוד מומלץ כי יפותחו מנגנונים מוסדרים של שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, ארגונים ותושבים, לצד סיוע ליוזמות לא ממשלתיות לקידום שטחי מסדרונות חדשים. כאמור, נדרש מנגנון ניטור ובקרה שיוסדר בהוראות התמ"א, כך שיערך ניטור שיסייע במעקב אחר השמירה על המסדרונות ותוצאותיו יפורסמו לציבור. מוצע כי על מנת לאפשר את הניהול והפיקוח השוטפים יובטחו המשאבים הנחוצים, וכי לצורך התפקיד יוקם מערך פיקוח משותף לרט"ג ולרשויות המקומיות לנושא שמירת המסדרונות, או לפחות ליצור מנגנון של תיאום ושיתוף פעולה קבוע לצורך זה. כמו כן מומלץ כי יפורסמו הנחיות לחקלאים להמשך הפעילות החקלאית בד בבד עם שמירה על המסדרון. בתחום האכיפה, נדרש שהחוק המוצע יקבע גם סמכויות אלה עבור מנגנון הביצוע המתאים ביותר.
אנחנו רואים במשימה של שמירת המסדרונות האקולוגיים מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר באמצעות אימוץ ההמלצות המפורטות במסמך זה.
