למרות שלאורך שנים ננקטו הליכי אכיפה נגד מפעילי חוף בורה בורה שבכנרת – רק לאחרונה ניתן קנס למפעילי החוף של 600,000 ש"ח – ועדות התכנון והולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) ממשיכות לאשר בקשות לשימוש חורג בחוף בורה בורה כחוף רחצה, והציבור הוא זה משלם את המחיר על אוזלת ידן של הרשויות לאכוף את החוק במשך שנים רבות.
במקום לאשר תכנית מפורטת באזור שתסדיר גם את השימוש המותר בחוף, את הבנייה של תשתיות החוף וכמובן את גישת הציבור לאורכו ולרחבו של החוף, במשך 16 שנים שוועדות התכנון משתמשות בפטנט הזה של שימוש חורג. זהו פתרון שאמור להיות פיתרון זמני ונקודתי, ובוודאי לא פתרון קבוע על גבו של הציבור.
חשוב להבין, חסימת החוף מונעת גם את מימוש הוראות תמ"א 13 כנרת – שביל סובב כינרת, דבר שנודעת לו חשיבות ציבורית רבה.
מאז שנת 2009, הולחוף מאשרת שוב ושוב את בקשות השימוש החורג שהוגשו על ידי היזם. הדבר תמוהה במיוחד משום שהולחוף היא זו שאמונה על ההגנה על החופים ושמירתם נגישים לציבור ולדורות הבאים.
את אישורה האחרון התנתה הולחוף בכך שיתקיימו שלושה תנאים:
- מעבר חופשי של הציבור לאורך החוף
- כל בינוי יותר רק במסגרת תכנית מפורטת
- הסרת כל בנייה בלתי חוקית בחוף, שהוכרה ככזו על ידי גופי האכיפה והתכנון
אלא שבפועל, אנחנו יודעים כי במבחן המעשה, רוב התנאים שנקבעו בהחלטות בעניין לאורך השנים אינם מתקיימים. בכל פעם, ההחלטה של הולחוף "מגלגלת" את האחריות לבדיקת העמידה בתנאים אל הוועדה המקומית – ועדה שלעמדתנו כבר נתנה בעבר היתרים גם ללא השלמת התנאים.
ההתפתחות האחרונה שברה כל שיא. בהליך שקיימה הולחוף בבקשת השימוש החורג האחרונה שהוגשה, היא הכשירה, הלכה למעשה, חלק מבנים שהיא עצמה קבעה בהחלטות קודמות שיש להרוס.
למרות שהולחוף ציינה בהחלטתה כי היא רואה בחומרה את הפעילות הבלתי מוסדרת בחוף הרחצה, הכוללת לטענתנו עבירות בנייה מרובות ומניעת מעבר לציבור אל החוף ולאורכו, בסופו של דבר, בפועל, היא אישרה את הבקשה לשימוש חורג, ובפעם הראשונה היא אף הכשירה במסגרת זו של שימוש חורג גם את המבנים שעד כה מעולם לא אושרו.
כדי להבין את משמעות הבנייה לציבור ולסביבה, בואו נתמקד בסוגיית הגידור: בעוד שהוראות המתירות שימוש בגדר רשת בלבד, הגידור שהוצב הוא חומת אבני בזלת ובולדרים מסיבית, והוא משתרע גם על פני אזורים שלא הותרו לגידור. בערר אנו טוענים ששטח החוף מגודר, ובפועל הכניסה אליו מתבצעת בפועל רק בכפוף לדמי כניסה. לעמדתנו, חסימה זו של הגישה הציבורית אל החוף ולאורכו של החוף מנוגדת לחוק שמירת הסביבה החופית, שאחד מעקרונותיו היסודיים הוא ציבוריות החוף!
ועוד, נתעכב על שירותים שנבנו, לטענתנו, ללא היתר. חשוב להבין שהמשמעות של הצבת שירותים במקרה שלנו, שבו בשטח שאינו מחובר לתשתית ביוב אלא קיים בו בור ספיגה, כפי שעולה מהערר שהגשנו – היא משמעות בעלת פוטנציאל פגיעה משמעותי בסביבה החופית וכמובן בכינרת עצמה.
שימוש חורג, על פי מהותו, נועד לשמש פתרון לבעיה מקומית, נקודתית וזמנית. הוא נועד להוות פתרון זמני, ולא להסדיר מצב ארוך טווח, כפי שמשתמע מהחובה להגביל היתר לשימוש חורג מתכנית לתקופה קצובה. לא הגיוני ששיטה זו תחליף לאורך זמן עריכה של תכנית מפורטת לפיתוח האזור. רק כשתופקד תכנית מפורטת הציבור יוכל להשמיע את דעתו בנוגע אליה, ובמיוחד בנוגע לאופן שבו מוסדרת הגישה החופשית אל החוף.
הגשנו ערר במטרה לבטל את החלטת הולחוף, ולקבוע שאין לדון בכל תכנית עבור השטח אלא רק על סמך תכנית מפורטת, באופן שניתן יהיה לקיים את הוראות תמא 13 כנרת – שביל סובב כנרת. מעבר לכך, אין לאשר בקשות לשימוש חורג כל עוד לא הוסרה כל בנייה שאינה חוקית בחוף בורה בורה. אנו ממשיכים להפציר בכל גופי האכיפה הרלוונטיים – שיאכפו את החוק במתחם בורה בורה, לרבות עבירות הבנייה המתמשכות.
