במהלך השנים האחרונות הציג משרד הבריאות עמדה מקצועית נחושה, לפיה הכרייה המבוקשת בשדה בריר עלולה להיות בעלת השלכות מזיקות ביותר לבריאות הציבור בדמות עלייה משמעותית בתחלואה ואף בתמותה ביישובים הסמוכים.
אל מול חוות הדעת שהציג משרד הבריאות, עלו מספר טענות וחוות דעת נגדיות. אולם, לאורך השנים, חזר משרד הבריאות וטען כי גם לאחר בדיקת הטענות הנגדיות, עמדתו המקצועית עומדת בעינה, לפיה הכרייה המבוקשת בשדה בריר כרוכה במחיר בריאותי גבוה מאד, ועל כן מתנגד לה.
לאחרונה, נדונה במינהל התכנון יוזמה לביצוע פיילוט של כרייה במטרה לבדוק את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של הכרייה המבוקשת. למיטב ידיעתנו, משרד הבריאות הביע את הסתייגותו מהמהלך המוצע לעריכת הפיילוט ואף הודר משלב קביעת ההנחיות לביצועו.
עמדתנו הנחרצת, אותה הצגנו לאורך השנים, הן בפני מוסדות התכנון והן בדיונים ציבוריים שנערכו בנושא, היא כי כל עוד הכרייה המבוקשת כרוכה בפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, אין לאפשר את קידומה.
במטרה למנוע את הכרייה יש להתנגד גם ליוזמות הביניים, כגון הזמנת חוות דעת בינלאומית שאין לה כל נחיצות שעה שמשרד הבריאות, כגורם ממשלתי ואובייקטיבי הציג את עמדתו המקצועית החד-משמעית וכגון עריכת כרייה ניסיונית (“פיילוט”).
עריכת פיילוט פותחת כמובן פתח לניסוח מעורפל ומטעה של מטרותיו ואופן בחינתו, וכך עלולה להוביל לביסוס החלטה לקידום הכרייה על מידע חלקי או שגוי. קרי, הן לאור החשש להטעיה כתוצאה מביצוע פיילוט והן לאור המסקנות הברורות הקיימות עוד טרם עריכתו, אין כל מקום להיענות לרצון לבצע כרייה ניסיוניות כל עוד ישנן מסקנות מבוססות למחיר הבריאותי הגבוה לכרייה המבוקשת בשלב המסחרי ואין בנמצא כל הצדקה לפתיחה מחדש של הדיון בנושא.
המקרה שלפנינו הינו מקרה מובהק בו על כפות המאזניים מונחים מצד אחד אינטרסים ציבוריים כבדי משקל ובראשם הזכות לבריאות של תושבי הדרום, ומצד שני מונח על הכף אך ורק אינטרס כלכלי של גורם פרטי, לגיטימי כשלעצמו אך כלל לא מתקרב במשקלו לאינטרס הציבורי.
לאור העובדה שהזכות לבריאות ניצבת איתנה כזכות אדם חוקתית אל מול האינטרסים העסקיים של יזמי הפרויקט, על משרד הבריאות להבטיח כי זכות זו תזכה להגנה הראויה אל מול היוזמה והלחצים לקידומה.
גם אם תעלה הטענה לפיה אין בנמצא תשובה חד-משמעית לגבי הנזק הבריאותי, וזאת על אף שמשרד הבריאות אמר את דברו באופן חד-משמעי, הרי שבהעדר תשובה חד משמעית, עקרון הזהירות המונעת והזכות לבריאות הם שצריכים להיות נר לרגליהם של מקבלי ההחלטות.
עצם קיום הדיון מתוך נקודת מוצא לפיה המכרה חייב לקום בתנאים כלשהם הוא מוטעה מיסודו. כאשר שוקלים את האינטרסים הציבוריים כבדי המשקל אל מול האינטרס הכלכלי הפרטי העומד מנגד לא ניתן אלא להגיע למסקנה כי לא ניתן להקים את המכרה בשדה בריר, גם אם כרוך בכך אובדן רווח עבור החברה היוזמת.
אנו מברכים את השרה גרמן על כך שהכריעה כי הזכות לבריאות חזקה יותר מכול אינטרס כלכלי של גורם פרטי. אנו קוראים לה להמשיך ולפעול על בסיס חוות הדעת המקצועיות שהציג משרד הבריאות בפני הגורמים השונים, ולעמוד על כך שכל כריית פוספטים באזור שדה בריר, לרבות כרייה ניסיונית, הינה פסולה ואסורה.
עדכון: אפריל 2014
