חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ניצחון ביניים – לוקחים חלק בעתירה שתדון בהיתר הרעלים של חברת קצא"א

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את בקשתנו, יחד עם ארגוני סביבה נוספים, להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה שהגיש איגוד ערים אשקלון נגד המשרד להגנת הסביבה, לאחר שזה אישר לחברת קצא"א היתר רעלים מורחב.

למרות חלקה של קצא"א (חברת קו צינור אירופה-אסיה, לשעבר חברת קו צינור אילת-אשקלון) באסונות הסביבתיים החמורים ביותר במדינת ישראל, הגישה החברה בקשה להגדלת היתר הרעלים באופן המאפשר לה לשנע ולאחסן כמויות גדולות משמעותית מאלה המותרות היום. להזכירכם, אנו מנהלים מאבק של שנים כנגד יישום הסכם הרסני שנחתם מול חברה מאיחוד האמירויות, שמטרתו להגדיל את שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ונמל אשקלון, במטרה לשנעו לאירופה.

איגוד הערים אשקלון הגיש עתירה כנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד היתר הרעלים שאושר לחברה. בעתירה נטען שחברת קצא"א לא מסרה את מלוא הנתונים והבדיקות שהיה עליה למסור למשרד להגנת הסביבה טרם אישור היתר הרעלים החדש, בעוד המשרד לא ביצע את כל הבדיקות וההערכות הנדרשות. לפיכך שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים אשר אישרו את ההיתר החדש היה לקוי וחסר תשתית עובדתית מהותית לצורך קבלת ההחלטה, מה שמצדיק את ביטול היתר הרעלים החדש.

יחד עם ארגוני סביבה וחברה אזרחית נוספים – החברה להגנת הטבע, צלול, קשת, שומרי הבית ומגמה ירוקה – הגשנו בקשה להצטרף לעתירה כידידי בית המשפט. הבקשה מסתמכת על שתי חוות דעת שארגוני הסביבה מבקשים להגיש לבית המשפט: חוות דעת של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה אצלנו, המפרטת את הכשלים בתהליך קבלת ההחלטות של המשרד להגנ"ס וחוות דעת של חברת הייעוץ DHV המפרטת את הנזקים הכלכליים שייגרמו כתוצאה מאירוע של דליפת נפט.

על פי חוות הדעת המקצועית של ד"ר ונגר – הגדלת כמויות הנפט ומוצרי הדלק שיאוחסנו במיכלי קצאא באשקלון שאושרה בהיתר הרעלים תביא ככל הנראה להגדלת הכמויות שיגיעו לאתרי החברה השונים ומהם, בפרט לאילת, ולהגדלת הכמויות שיזרמו במאות הקילומטרים של צינורות השינוע של החברה.

חוות הדעת השנייה מכמתת את הנזקים הישירים שייגרמו לים התיכון ולמפרץ אילת במקרה של אירוע שפך נפט בינוני של 5,000 מ"ק נפט. עלות הנזקים רק באילת נאמדת בין 8-12 מיליארד דולר, והיא אינה כוללת את הנזקים העקיפים שייגרמו לכלכלת העיר ולטבע אלא רק את העלויות הישירות שייגרמו בעקבות עצירת התיירות ועלויות הניקוי.

כל הסיכונים קשורים ומחוברים זה לזה וקשורים בקשרי גומלין. המשמעות הסביבתית שנובעת מכך היא שלא זו בלבד שהסיכונים באזור אשקלון יגדלו אלא גם הסיכונים באילת ולכל אורך מערכת הצינורות, כגון הגדלת הסיכונים לדליפה בעת פריקה או טעינה בנמל אילת, הגדלת הסיכונים לדליפה במכלים באילת, הגדלת זיהום האוויר מהמכלים באילת והגדלת הסיכון לדליפה ולפריצת נפט לאורך הצנרת.

בעתירה נטען שחברת קצא"א לא מסרה את מלוא הנתונים והבדיקות שהיה עליה למסור למשרד להגנת הסביבה טרם אישור היתר הרעלים החדש, בעוד המשרד לא ביצע את כל הבדיקות וההערכות הנדרשות. לפיכך שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים אשר אישרו את ההיתר החדש היה לקוי וחסר תשתית עובדתית מהותית לצורך קבלת ההחלטה

מאמרים קשורים

חשוב, נכון?!

ישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות אקלימית וסביבתית, ואנחנו פועלים כל העת לעיצוב המדיניות והחקיקה הסביבתית בישראל.

רק בעזרת תמיכתך נצליח לשנות את המציאות ולקדם היערכות אמיתית לנזקים.

דילוג לתוכן