לוגו אדם טבע ודין
חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.

מנגנוני תמרוץ להפקת חשמל לא מיוצר

החשמל הזול ביותר והבלתי מזיק ביותר הוא זה שלא יוצר. פרסמנו דו"ח שבו סקרנו מנגנונים שנוסו בעולם לחיוב ולתמרוץ יצרנים לייצר פחות חשמל באמצעות המסגרת הקונספטואלית של המושג נגה-וואט - וואט שלילי - חשמל שלא נצרך כתוצאה מפעולות לחסכון באנרגיה

אנחנו הארגון הסביבתי המוביל בפעולה למזעור הנזקים הסביבתיים והבריאותיים מתחנות כוח בראייה משולבת של זיהום האוויר, גזי החממה, תפיסת השטחים הפתוחים, פגיעה בחופי הים ושאר ההשפעות השליליות והעלויות החיצוניות של משק החשמל הקיים, ואנו שותפים מזה שנים רבות למאמץ הלאומי לפיתוח משק אנרגיה בר קיימא.

אנרגיה היא מוצר חיוני לקיום חיים מודרניים ומערכות כלכליות וחברתיות כגון תעשייה, תחבורה, חקלאות, מסחר, רפואה, ביטחון, ועוד, הן באופן ישיר באמצעות שריפת דלקים, והן לאחר המרתה לחשמל. התפתחותן של מרבית מדינות העולם וכל מדינות העולם המפותח כרוכה קשר בל יינתק באנרגיה, אשר צריכתה הולכת ועולה עם השנים, וכך גם במדינת ישראל בעלת הכלכלה המפותחת והאוכלוסיה הצומחת.

יחד עם זאת, לאנרגיה יש השלכות כלכליות, אסטרטגיות וסביבתיות כבדות משקל. רכישת דלקים, כמו גם הקמת תחנות כוח לייצור חשמל, כרוכות בעלויות כספיות משמעותיות. האחרונות גם צורכות שטחים רבים, משאב המצוי במחסור במדינת ישראל הקטנה והצפופה. פחם ודלקים נוזליים, ועד לא מכבר גם גז טבעי, הם דלקים מיובאים מחו"ל – דבר היוצר תלות אסטרטגית, בפרט כאשר תפוצתם בעולם היא בעיקרה במדינות רחוקות או בלתי יציבות מבחינה פוליטית או שאינן ידידותיות לישראל. הפקת הדלקים ושינועם מצריכות תשתיות ענק ויוצרות פגיעה סביבתית אדירה וזיהום של הים ושל קרקעות, פגיעה בשטחים פתוחים, בחי ובצומח. שריפת הדלקים יוצרת זיהום אוויר הפוגע במערכות אקולוגיות ובבריאות הציבור וכן פליטות של גזי חממה המצטברים באטמוספרה וגורמים למשבר האקלים, המסכן מערכות אנושיות וטבעיות בעולם. זאת עוד טרם הוזכרה העובדה שדלקים פוסיליים לסוגיהם הם משאבים מתכלים שלא יוכלו לספק בעתיד את צורכי הדורות הבאים. אין פלא שהאנושות כולה מחפשת דרכים לפיתוח מקורות אנרגיה ברי קיימא ולהפסקת ההתמכרות העולמית לדלקים פוסיליים.

משק אנרגיה בר קיימא נשען על שתי רגליים. האחת – ייצור החשמל – יש צורך להפחית בצורה משמעותית את ייצור החשמל הקונבנציונאלי משריפת דלקים פוסיליים, ולפתח במידה הרבה ביותר את ייצור החשמל "הירוק" ממקורות מתחדשים, בתנאי הארץ בעיקר אנרגיה סולארית, אך גם אנרגית רוח, ביומאסה ומקורות אחרים ככל שתתפתח הטכנולוגיה. התמהיל הרצוי שיבטיח איזון מיטבי של כל השיקולים ראוי שייקבע על ידי הממשלה בתהליך מושכל, לאחר בדיקה מעמיקה ובשיתוף הציבור. מבחינת הרגל השנייה – צריכת החשמל – יש צורך ניכר לשלב אמצעים טכנולוגיים והתנהגותיים להתייעלות אנרגטית ולחיסכון בחשמל, שכן החשמל הזול ביותר והבלתי מזיק ביותר הוא זה שלא יוצר.  הערכות וניסיון מצטבר בארץ ובעולם הראו כי ניתן להפחית את השימוש בחשמל בארץ במידה ניכרת בלא להוריד את רמת החיים. הן בהיבט של ייצור החשמל והן בהיבט של צריכת החשמל דרוש חזון ארוך טווח, ראייה רחבה ומעמיקה, תבונה רבה וכלי יישום רגולטוריים וכלכליים.

מדיניות אנרגיה בת קיימא מחייבת, אם כך, מנגנונים ואמצעים לתמרץ את יצרני החשמל לייצר פחות מהמוצר שאותו הם מייצרים ומוכרים. בדו"ח זה ייבחנו מנגנונים שנוסו בעולם לחיוב ולתמרוץ יצרנים לייצר פחות חשמל באמצעות המסגרת הקונספטואלית של המושג נגה-וואט או "וואט שלילי" (Negawatt). המושג  Negawatt מתאר חשמל שלא נצרך כתוצאה מפעולות לחסכון באנרגיה ולכן ניתן להשתמש בו לשימושים אחרים.

מנגנון זה מאפשר יישום של עקרון חשוב נוסף – עקרון הצדק האנרגטי והאקלימי. תעדוף צרכנים או רשויות מקומיות מאשכול סוציו-אקונומי נמוך לתוכניות התייעלות וחיסכון יאפשר הפקת תועלת כלכלית ויקדם צדק חברתי בד בבד עם השגת יעדי התייעלות וחיסכון ויעדי הפחתת פליטות גזי חממה.

מהו המנגנון שאנו מציעים בישראל?

המנגנון המוצע יחייב את חברת החשמל והיח"פים לבצע פעולות של התייעלות אנרגטית וחסכון בחשמל בקרב לקוחותיהם (צרכני החשמל) בשיעור של עד 5% מסך כושר הייצור של כל חברה. הפעולות להתייעלות יבוצעו במסגרת תוכניות שונות אשר יוצעו על ידי כל חברה ויכללו התקנת ציוד, מוצרים וטכנולוגיות מוכחות אשר יביאו להפחתת צריכת החשמל באופן קבוע או לחלופין יציעו הסדרים לניהול והפחתת ביקושים.

רשות החשמל תאשר את אותן תוכניות מראש, וכל חברה אשר תיישם את התוכניות שאושרו לה תזכה להחזר עלות התוכנית במסגרת תהליך אישור התעריף שלה אחת לתקופה. ביחס לכל תוכנית ייקבע מנגנון פרס/קנס כך שבמידה שיצרן החשמל יעמוד ביעד החיסכון שאושר במסגרת התוכנית הוא יהיה זכאי להחזר עלויות מלא, החזר בגין אובדן הכנסות ממכירת החשמל שנחסך וכן למענק כספי, ובמידה שלא עמד ביעדי החיסכון הוא יקבל החזר חלקי מעלות התוכנית בלבד.

חשוב להדגיש כי יישום המנגנון עלול לגרום בטווח הקצר לעלייה בתעריף החשמל, ועל כן מוצע כי תינתן עדיפות לתוכניות התייעלות אנרגטית בפרויקטים ציבוריים בהם ייווצר חסכון לציבור הרחב (כדוגמת תאורת חוץ, חסכון בעלויות התפלה ושאיבת מים), או תוכניות שיתמקדו בחסכון בחשמל לטובת אוכלוסיות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. זאת, על מנת לשלב גם שיקולים חברתיים בכינון המדיניות החדשה.

יש לעדכן את התוכנית הלאומית הקיימת להתייעלות אנרגטית, לכלול בה יעדי חיסכון והתייעלות שאפתניים, ליצור בה מנגנוני חיוב כדוגמת מנגנון ה-Negawatts שהוצע בדו"ח זה, לתקצב אותה, לייצר לה בסיס תקציבי נוסף באמצעות תעריף החשמל ולהפעיל אותה כך שתיצור בו זמנית התייעלות וחסכון, תקדם צדק אקלימי, הפחתת פליטות גזי חממה, חסכון בתשתיות, שטח ועלויות של ייצור חשמל ותתרום להגברת החוסן הלאומי.

Print Friendly, PDF & Email
משק אנרגיה בר קיימא נשען על שתי רגליים. האחת – ייצור החשמל – לפיה יש צורך להפחית בצורה משמעותית את ייצור החשמל משריפת דלקים פוסיליים, ולפתח את ייצור החשמל "הירוק" ממקורות מתחדשים; מבחינת הרגל השנייה – צריכת החשמל – יש צורך ניכר לשלב אמצעים טכנולוגיים והתנהגותיים להתייעלות אנרגטית ולחיסכון בחשמל, שכן החשמל הזול ביותר והבלתי מזיק ביותר הוא זה שלא יוצר. 

מאמרים קשורים

חשוב, נכון?!

ישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות אקלימית וסביבתית, ואנחנו פועלים כל העת לעיצוב המדיניות והחקיקה הסביבתית בישראל.

רק בעזרת תמיכתך נצליח לשנות את המציאות ולקדם היערכות אמיתית לנזקי משבר האקלים.

דילוג לתוכן