לוגו אדם טבע ודין
חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.

משבר האקלים והביטחון הלאומי

מאמר דעה מאת ד"ר אריה ונגר, מדען ראשי באדם טבע ודין

בימים אלו מתקיימת בדובאי ועידת האקלים השנתית ה- 28, ואין בה בשורות טובות. ההשפעה של גזי חממה על האקלים התגלתה כבר לפני יותר ממאה שנה, ונחקרה ביתר שאת בעשורים האחרונים. עשרות אלפי מחקרים שבוצעו על ידי עשרות אלפי מדענים (גם ישראלים כמובן) אשר עסקו בהיבטים שונים של הבעיה, הגורמים לה, השלכותיה, מחיריה, וההתמודדות איתה הלכו ואיששו את ההבנה על חומרת הבעיה ועל חלקה המרכזי של האנושות בגרימתה. כל זה קרה (וקורה עכשיו) עוד בטרם נולדה פעילת האקלים השבדית גרטה תונברג שהפכה לסמל עולמי, ובטרם היא החלה לנאץ ולגדף את ישראל ולהפגין בעד החמאס. עלינו לפעול בעניין משבר האקלים למרות דברי הבלע של גרטה, ולא בזכותה. למעננו ולמען הביטחון הלאומי שלנו ושל ילדינו.

בועידת האקלים בפריז ב- 2015 נחתם הסכם שלפיו לא תהיה הפחתה גלובלית אחידה בפליטות של גזי חממה, אלא כל מדינה תגיש תוכנית הפחתה לפי מצבה ויכולתה שתלך ותעמיק עם השנים. ההבנה המקצועית היא שאי אפשר לעצור מיידית את ההתחממות הגלובלית ולחזור לריכוז גזי החממה שלפני המהפכה התעשייתית, ולפיכך נזקים יתרחשו בכל מקרה. עם זאת, יש צורך לעשות מאמצי על לצמצם את הפליטות על מנת להגביל את הנזקים לרמה שעדיין ניתן להתמודד עימה. היעד שנקבע הוא הגבלת העלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת ל- 1.5 מעלות צלסיוס מעל הטמפרטורה בעידן הטרום תעשייתי. בשנים האחרונות ובוועידה המתקיימת כעת הוצגו דו"חות ומחקרים המראים שהאנושות לא תעמוד ביעד זה. אוסף היעדים הלאומיים בתוכניות של כל מדינות העולם שהוגשו אחרי ועידת פריז יחד עם רמת ביצוע נמוכה שלהם רחוקים מלהספיק לעמידה ביעד ועל כן ההתחממות הצפויה תעלה על שתי מעלות בתרחישים של מאמץ עילאי להפחתת פליטות, וככל הנראה תעלה על שלוש מעלות בתרחישים יותר סבירים. מצב זה יגרום לעלייה משמעותית בהיקף ובעוצמת הנזקים הצפויים שהמוכרים שבהם הם אירועי מזג אוויר קיצוני (כגון גלי חום בקיץ או הצפות, סופות ושיטפונות בחורף), שינוי בתפוצה של מחלות, פגיעה בתשתיות, סיכון לביטחון האנרגטי, סיכון לביטחון התזונתי ולאספקת המזון, פגיעה במשק המים, גלי הגירה של פליטי אקלים, עליית מפלס פני הים, ועוד. כל אלו יתבטאו גם בפגיעה בחיי אדם ובנזק כלכלי. אפילו בצה"ל (לפני המלחמה כמובן) החלו לחשוב על היערכות למשבר האקלים. תארו לכם שהמלחמה הקשה בעזה הייתה מתרחשת בעת שהטמפרטורה השוררת בחוץ היא 45 מעלות.

בימים אלו מתחוללת המלחמה הקשה מול אויבינו בדרום ובצפון בעקבות המתקפה האכזרית שעברנו ואליה כמובן מופנה עיקר תשומת הלב. אנחנו מאחלים לצה"ל ולכוחות הביטחון להצליח במשימותיהם ולחזור הביתה בשלום. ואולם עם סיום המלחמה עלינו לבצע באומץ את התחקירים והבדיקות הדרושות לצורך שיפור עתידי והגברת הביטחון הלאומי שלנו. בעיות בתפקוד האזרחי כבר עלו בעוצמה בעת המלחמה כגון קושי בפינוי אזורים ובתמיכה במפונים, קשיי התמודדות עם פגיעה כלכלית, פגיעה בתשתיות אנרגיה והפסקות חשמל, קשיים באספקת מזון, אפשרות לפגיעה בתשתיות נוספות כגון מים או גז, קשיי לוגיסטיקה ותחבורה, ועוד. עוד קודם לכן בעת מגפת הקורונה התגלו גם קשיים במערכת הבריאות שיובשה ודוללה במשך שנים. מערכות אזרחיות אלו הדרושות להגברת החוסן והעמידות שלנו בעת מצב חירום מלחמתי הן בדיוק אותן מערכות שיעזרו לנו בהסתגלות למשבר האקלים. לפיכך נוצרה כאן הזדמנות שכאשר נדון על שיפור המערכות האזרחיות לצורך הגברת עמידות העורף במלחמה נשלב גם את הגברת העמידות שלנו למשבר האקלים.

גם לאחר תום המלחמה עדיין יישארו לנו אויבים וגם לאחר תום ועידת האקלים עדיין יהיה משבר אקלים הולך ומתגבר. לצד המאמצים שלנו לשפר את המערכות האזרחיות שלנו (והצבאיות כמובן) לצורך עמידות העורף במלחמה, חובה עלינו לעלות מדרגה גם בטיפול במשבר האקלים כי נושאים אלה שלובים. לצד הגברת המאמצים להפחית פליטות של גזי חממה ולפתח משק אנרגיה בר קיימא עלינו גם לשפר את יכולת ההסתגלות שלנו וההתמודדות שלנו עם המשבר, ואסור לנו להתעלם ממנו. ישנן זוויות שונות לביטחון הלאומי, אבל כולן הן חלק מביטחון לאומי אחד.

Print Friendly, PDF & Email
אפילו בצה"ל (לפני המלחמה כמובן) החלו לחשוב על היערכות למשבר האקלים. תארו לכם שהמלחמה הקשה בעזה הייתה מתרחשת בעת שהטמפרטורה השוררת בחוץ היא 45 מעלות.

מאמרים קשורים

מנגנוני תמרוץ להפקת חשמל לא מיוצר

החשמל הזול ביותר והבלתי מזיק ביותר הוא זה שלא יוצר. פרסמנו דו"ח שבו סקרנו מנגנונים שנוסו בעולם לחיוב ולתמרוץ יצרנים לייצר פחות חשמל באמצעות המסגרת הקונספטואלית של המושג נגה-וואט – וואט שלילי – חשמל שלא נצרך כתוצאה מפעולות לחסכון באנרגיה

Print Friendly, PDF & Email
למאמר המלא

חשוב, נכון?!

ישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות אקלימית וסביבתית, ואנחנו פועלים כל העת לעיצוב המדיניות והחקיקה הסביבתית בישראל.

רק בעזרת תמיכתך נצליח לשנות את המציאות ולקדם היערכות אמיתית לנזקי משבר האקלים.

דילוג לתוכן