צדק אקלימי

גישת צדק אקלימי מחייבת אותנו לבחון את משבר האקלים דרך עיניים חברתיות ולהיערך לכך שמשבר האקלים, שמשפיע על כולנו, יפגע באופן המהותי ביותר, ברמה החברתית, הכלכלית והבריאותית דווקא בקבוצות המוחלשות והמודרות באוכלוסייה, ובכך יגביר את הפערים בחברה

משבר האקלים העולמי נושא עימו איומים ייחודיים על מדינת ישראל בשל מאפייניה: אקלים חצי-מדברי, צפיפות גבוהה, רגישות גיאו-אסטרטגית והיותה אי- אנרגטי בין שכנותיה. האיום מזמן אינו רק סביבתי – ללא שינוי משמעותי, השלכות המשבר צפויות לפגוע בכלכלת ישראל, ברווחה ובבריאות תושביה, בביטחון התזונתי, בביטחון המים ובאיכות החיים. בנוסף, משבר האקלים עלול להוביל להתדלדלות משאבי הטבע באזור וכתוצאה מכך לעליה חדה במתיחות בין-מדינתית וביטחונית ולזרם של פליטים שיצבאו על ישראל.

הדוח החדש שנסקר על ידי חוקרי ה-IPCC מראה בצורה ברורה מתמיד כיצד פליטת גזי חממה ממיעוט אנשים במדינות מפותחות, גורמת לקיצוניות אקלימית קטלנית לשכבות מוחלשות אשר נושאות בהשפעות המשבר באופן לא פרופורציונלי.

העשירונים הגבוהים תורמים יותר לפליטות גזי חממה ולהמשך היווצרותו של משבר האקלים, בין אם על-ידי שימוש ברכב פרטי, צריכה מוגברת יותר של חשמל, פסולת ביתית גבוהה, ואף צריכה עודפת יותר של מזון. ואולם – דווקא להם יש את ההון החברתי-כלכלי להתמודד עם השלכות ונזקי המשבר ולכן סיכוייהם להיפגע ממנו פחותים.

בישראל מחקרים מצאו שהפליטה לנפש מצריכת חשמל ביתית בקרב העשירון העליון גדולה פי 24 מזו של העשירון התחתון, וכי פערי הפליטה לנפש משימוש ברכב פרטי מגיעים עד פי 27. מחקר נוסף בישראל מצא שייצור ועיבוד פסולת ביתית במשקי בית ביישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים אחראים לכמות פליטות גבוהה משמעותית מכמות הפליטות הנוצרת בגין פסולת במשקי בית ביישובים מאשכולות נמוכים יותר.

בניגוד למצב מעוות זה, גישת הצדק הצדק הסביבתי גורסת כי לכל אזרח יש זכות ליהנות מתנאים סביבתיים הולמים ולהיות חשוף באופן שווה לסיכונים סביבתיים או ליהנות ממשאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בסביבתו.  הקריאה לצדק אקלימי כוללת בתוכה גם קריאה לחלוקה שווה בנטל המשבר; חלוקה שווה בנזקי המשבר וחלוקה שווה בפתרונות להחרפת המשבר ובמעבר לכלכלה ירוקה.

השאיפה לצדק אקלימי, מחייבת אותנו להיערך למשבר האקלים ולבנות תוכניות הערכות עתידיות כהזדמנות לצמצום נזקי המשבר ובד בבד יצירת הסתגלות וחוסן אקלימי לאוכלוסיות מוחלשות בעת המשבר. יש לבחון את ההיערכות והמעבר לכלכלת דלת פחמן בעיניים של העדפה מתקנת והגנה על שכבות חלשות, כך שלא ייווצר מצב שבו המעבר לאנרגיות ירוקות יחזק את בעלי ההון, יגביר את הריכוזיות ויקנה להן יתרון משמעותי אחר על שכבות חלשות. ככל נכיר בכך שמשבר האקלים הוא משבר חברתי, שפוגע באופן הרסני בזכויות האדם של אוכלוסיות פגיעות, כך נקדים ונכיר בכך שהדיון על המשבר מחייב דיון חברתי ההסתכלות על משבר האקלים לא תותיר בחוץ, שוב, את האוכלוסיות הכי פגיעות בחברה שלנו. 

ההמלצות שלנו למקבלי ההחלטות לקידום צדק אקלימי בישראל

1. אפיון וזיהוי אוכלוסיות ואזורים פגיעים לנזקי המשבר על סמך מדד לחישוב וזיהוי צדק אקלימי: על החלטות ממשלה, חקיקה רלוונטית אקלימית וכל רגולציה להתייחס באופן מהימן לחוסר השוויון ולשאוף לצמצומו, וכן לזהות אזורים ואוכלוסיות הצריכים השקעה במשאבים וסיוע ממוקד. 
2. המלצות לתכנון עירוני שמושתת על הסתגלות וצמצום אי השוויון: תכנון עירוני מוכוון אקלים הינו הכרחי לצמצום פגיעות אוכלוסיות למשבר האקלים ולהגברת חוסנן האקלימי. הצעדים הנדרשים בתחום זה מגוונים, וכוללים תמיכה ברשויות מקומיות ואוכלוסיות מוחלשות באמצעות העלאת הנגישות לבנייה חדשה בת קיימא ומקלטי אקלים ציבוריים, תכנון מוטה היערכות לשינוי האקלים ועדכון תוכניות בנייה מיושנות, גישה שוויונית לתקציבים, מענקים ותמיכות עבור כלל הרשויות המקומיות, תמיכה ממשלתית בניהול מי הנגר והעלאת החוסן האקלימי באמצעות שיקום מקורות מים טבעיים מזוהמים.
3. המלצות לצמצום חוסר השוויון בכמות השטחים הפתוחים הקיימים באזורים שונים בישראל: תכנון מאושר או עתידי אמור לתמוך בהערכות לשינוי אקלים באמצעות שימוש במערך השטחים הפתוחים ביישוב והוספה עליהם. לצורך כך יש צורך בעדכון הנחיות לשטחים פתוחים גם בשטחים שלא הוקצו למגורים,  התניית אישור תוכניות בתוכניות לשטחים פתוחים והעלאת הצדק האקלימי ביישובים ערביים ע"י הגדלת הכמות והאיכות של המרחב הציבורי.
4. המלצות לצדק אקלימי באמצעות שימוש בנטיעת ושימור עצים: עצים הינם האמצעי הנגיש, הזול והזמין ביותר להעלאת איכות החיים העירונית, כמו גם ההערכות לשינוי אקלים. יש לקדם נטיעות חדשות במרחב הציבורי העירוני, לחוקק חקיקה ראשית שתוסיף הגנה על עצים קיימים. אדם טבע ודין מקדמת הצעת חוק להגברת ההגנה על עצים בוגרים, בשיתוף ח"כ יוראי להב-הרצנו.
5. המלצות למניעה וטיפול באיי חום מקומיים: תופעת איי החום העירוניים הינה עליית הטמפרטורה ביישובים העירוניים במידה רבה יותר מאשר בסביבתם.
   על מנת להתמודד עם התופעה, על הממשלה לערוך מיפוי עצים לאזורים הסוציו-אקונומיים הנמוכים בערים ולהעביר החלטת ממשלה מיועדת לטיפול בעצים ונטיעתם באזורים מוחלשים בערים – שכן היום קיים חוסר שוויון בכיסוי העצים בין אזורים מבוססים למוחלשים.
6. המלצות לצמצום פערי אי שוויון בעולם התעסוקה: על פי מחקרים, משבר האקלים צפוי להעלים את משרותיהם של כ-40% מכוח העבודה העולמי. זוהי הזדמנות לערוך שינוי רב-מערכתי לכלכלה ירוקה ובת-קיימא תוך יצירת מיליוני עבודות ירוקות חדשות (בתחומי אנרגיה ירוקה ושיקום מערכות אקולוגיות) והשגת היעדים שהוגדרו להתמודדות עם משבר האקלים.  על הממשלה לספק מענקים, הלוואות והקלות במס ליצירת תחבורה ירוקה, לקדם כלכלה מעגלית, מחקר אנרגיה נקייה ופיתוח תעסוקה.
7. המלצות לצמצום אי צדק אקלימי באמצעות שיתוף ציבור וגישה ציבורית למידע: במקרה של קהילות הפגיעות במיוחד לשינויי אקלים, יש לעצב מחדש את הדינמיקה הכוחנית של קבלת החלטות. בכך על הממשלה לעודד מודל של אזרחות מלמטה, שבו הציבור שותף לקבלת ההחלטות הנוגעות לעתידו – באמצעות את מסירת נתוני האקלים לאוכלוסיות המקומיות, הנגשת מידע תכנוני ואימוץ גישה שוויונית לתהליכי קבלת החלטות.
8. צדק אקלימי לדורות הבאים וחינוך מוטה אקלים: עקב השלכות משבר האקלים, קיימת אפשרות של גישה לא שוויונית לחימוך בקרב האוכלוסיה. על כן, יש להקצות תקציבים לצורך חינוך לאקלים והעלאת המודעות לצדק אקלימי ולכלול את הנ"ל בתכניות הלימוד, לתת מקום ראוי לזכויות ילדים בקביעת מדיניות אקלים בישראל ולהבטיח גישה לערכאות לילדים במקרים בהם טובתם וזכויותיהם נפגעו בשל השפעות משבר האקלים.
9. המלצות לצמצום העדר ביטחון תזונתי: בעקבות משבר האקלים, בצורת, שיטפונות וגלי חום ימיים תורמים להפחתת זמינות המזון ולהעלאת מחירי המזון, מאיימים על ביטחון המזון, התזונה והפרנסה של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. על כן, יש להקצות תקציבים לחקלאות בת-קיימא והנגדת ידע מומחים בנושא, לתמוך בייצור המקומי, ולהבטיח גישה למזון במוסדות חינוך לילדי קהילת חסרי המעמד.
10. צמצום אי צדק אקלימי באמצעות מעבר צודק: מחקרים הראו כי המעבר לכלכלת דלת פחמן יובילו למיסוי ורגולציה שהממשלה עתידה לאמץ בייחס לאנרגיה מזהמת המיוצרת מדלקים פוסיליים. לצד הדרישה לרגולציה אפקטיבית, יש להימנע ממצב שבו עלות האסדרה תגולגל לציבור הרחב, ובכך תפגע בשכבות החלשות. הגורמים המזהמים אמורים ויכולים לשאת בעיקר העלויות, ובידיהם הכלים לתעל את פעילותיהם לטובת הפחתת הפליטות.
11. המלצות לשמירת הזכות לבריאות באמצעות שאיפה לצדק אקלימי: מזה מעל לעשור שמבקשי המקלט שחיים בישראל נאלצים להתמודד עם חיים ללא ביטוח בריאות וללא רשתות ביטחון סוציאליות. בעקבות משבר האקלים, שכבות מוחלשות- אלו שמסתמכות על הרפואה הציבורית, הופכות שקופות יותר לרשויות הבריאות. עם כך יש להתמודד באמצעות הנגשת מידע אקלימי בשפות זרות, הקמת מקלטי אקלים שיתנו מענה של צוות רפואי מוסמך לטיפול בנזקי המשבר וחיזוק יישומם של אמנת הפליטים (1951) והפרוטוקול שלה (1967), עליהם חתומה ישראל, ונוגעים למחויבויותיה לפליטים ומבקשי מקלט.
12. המלצות בדבר טיפול נאות בפסולת להשגת צדק אקלימי: כאמור, לפסולת משקי בית מאשכולות מבוססים טביעה פחמנית גבוהה יותר מאשר זו של אשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, אולם הנטל הכלכלי של טיפול והטמנת פסולת גבוה בהרבה אצל רשויות מקומיות מעוטות תקציב. כדי לקדם צדק אקלימי בתחום הפסולת יש להעלות את מודעות הציבור לבזבוז מזון ולנזקים הבריאותיים והסביבתיים של כלים חד-פעמיים, קידום מכירת סחורות בתפזורת וקידום אסטרטגיית הפרדת פסולת במקור.
13. פעולות חקיקה ספציפיות לצדק אקלימי: לצד חקיקת חוק אקלים לישראל, הצעת חוק שאנחנו מקדמים, שמטרותיו צדק אקלימי, יש לוודא כי התוכנית הלאומית להערכות לנזקי משבר האקלים תכלול תוכנית כלל-משרדית לצדק אקלימי, אשר תתייחס לצדק אקלימי ולהגנה על אוכלוסיות מוחלשות, לצד תיעדוף אוכלוסיות מוחלשות בקבלת הטבות. כמו כן, יש לקדם החלטת ממשלה ליצירת נציבות צדק אקלימי במשרד ראש הממשלה ומועצה בין-משרדית לצדק אקלימי – כך שצדק אקלימי וכלכלי יהוו שיקולים מרכזיים באופן שבו הממשלה מקבלת החלטותיה.

דו"ח צדק אקלימי שלנו נכתב בשיתוף עם המועצה לשלום הילד