רשת החשמל – מחסום או מרכיב חשוב בדרך לאנרגיה בת קיימא בישראל?

פרסמנו מסמך עמדה עם המלצות להמשך פיתוח רשת חשמל, כך שתתמוך ותוביל למשק אנרגיה בר קיימא

מהי רשת חכמה ויתרונותיה?
רשת חשמל חכמה היא רשת שהמבנה והארכיטקטורה שלה מאפשר שילוב אופטימלי של העברת חשמל דו כיוונית באמינות, ביעילות ובאיכות הנדרשת תוך התאמת הביקוש לייצור יחד עם מערכות תקשורת ומידע, וכלי
בקרה ושליטה. רשת חכמה תאפשר ניהול מיטבי של הייצור, הצריכה, והאספקה של חשמל תוך אפשרות
לשילוב מקסימלי של מקורות אנרגיה מתחדשים, ביזור משק החשמל, מזעור בזבוז ואיבודי חשמל וחיסכון והתייעלות באנרגיה. רשת חכמה תאפשר גם מודלים וצורות התקשרות חדשות עם צרכנים כגון השלת עומסים (הסכמה מוקדמת של צרכנים לניתוק מכשירי חשמל שלהם בזמן עומס תמורת הנחה בתעריף), שימוש אופטימלי בתעו"ז (תעריף עומס-זמן) או ניהול מערכי טעינה של תחבורה חשמלית.

מדוע רשת החשמל היא חיונית למשק אנרגיה בר קיימא?
רשת חכמה תאפשר שילוב של מקורות אנרגיה מתחדשים ומבוזרים בהיקפים גדולים במערך הייצור ויישום כלים מתקדמים להתייעלות ולחיסכון באנרגיה. כל אלו חיוניים לצורך הפחתה משמעותית בשימוש בדלקים פוסיליים הפולטים זיהום אוויר וגזי חממה. כל זאת, תוך הגדלת האמינות והשרידות של מערכת החשמל. שילוב של העברת מידע ברשת במקביל להעברת החשמל יאפשר (ככל שהמידע יצטבר וינותח) לשלב כלים וגישות מתקדמים של ניהול צד הביקוש במקביל לניהול הייצור.

תכנית הפיתוח התקפה של הרשת מאפשרת קליטת 17% אנרגיה מתחדשת בלבד, בהתאם ליעד הממשלתי לשנת 2030 שתאם את התחייבות המדינה להסכם האקלים של וועידת פריז בשנת 2015 . זה למרות שבשנה שעברה הצהיר שר האנרגיה על העלאת היעד לשנת 2030 ל-30%, ואף יעד זה אינו מספק ואינו שאפתני דיו. המהלך הממשלתי להכנת תכנית לכלכלה דלת פחמן בשנת 2050 יחייב העלאת היעדים גם לשנת 2030 , וארגון אדם טבע ודין הציב יעד של 50% . רשת החשמל הנוכחית ותכנית הפיתוח לשנת 2022 אינן מספקות ולא יוכלו לתמוך ביעדי המדינה הן בייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים והן בהתייעלות וחיסכון באנרגיה. לקחי העבר גם לימדו שעדכונים והשקעות ברשת אינם דבר של מה בכך, וכי יש צורך להיערך מראש בתכנון הרשת להתפתחויות עתידיות במשק אנרגיה דינמי. כיום כבר אין ספק שכדי להגיע למשק אנרגיה בר קיימא נדרשת רשת חכמה, חזקה וגמישה. המציאות שמכתיבה השימוש באנרגיות מתחדשות (הכרוכה באי יציבות בייצור) תיאלץ את המערכות להפוך להיות חכמות יותר כדי לנהלם. כך גם הגידול בייצור אנרגיה מבוזרת.

המלצות אדם טבע ודין להמשך פיתוח רשת חשמל שתתמוך ותוביל למשק אנרגיה בר קיימא
1 . הכנת תכנית טכנית-כלכלית-רגולטורית מודולרית להמשך פיתוח הרשת עד לשנת 2050
המותאמת לתמיכה במשק אנרגיה בר-קיימא ובמשק חשמל דל פחמן תוך כדי התייחסות לנסיבותיה
המיוחדות של מדינת ישראל.
2 . יש להתאים את תכנית פיתוח הרשת לשנים 2022-2030 , כך שתוכל לתמוך ב- 50% אנרגיה
מתחדשת (כיעד ביניים לפני כלכלה דלת פחמן בשנת 2050), ויש לאשרה ולתקצבה בהתאם.
3 . התכניות צריכות להביא לפיתוח רשת חכמה ומבוססת נתונים. רשת כזאת גם תאפשר ניהול יעיל וחכם
יותר של החשמל ותאפשר לצרכנים לנהלאת הצריכה שלהם ולחסוך כסף מחשבון החשמל שלהם.
4 . בחינת אפשרות לשילוב חוצה גבולות של רשתות חשמל. במקום לעשות שלום מבוסס נפט – כדוגמא הסכם קצא"א למעבר נפט מהאמירויות לאירופה דרך ישראל – בעידן של משבר אקלים ראוי לחזק את היחסים עם ירדן, שותפה אסטרטגית, באמצעות חילופי אנרגיה ומים.
5 . שילוב פרויקטים של אגירה בתכנון הרשת – כדי לאפשר הגדלה מרבית בכמויות האנרגיה המתחדשת
שתקלט ברשת ולהבטיח יציבות.
6 . שקיפות מרבית בתכנון משק החשמל והרשת: הנגשת מידע לציבור בנושא זמינות רשת החשמל לשילוב מתקני אנרגיה סולארית, פרסום דו"ח לציבור בשנת 2022 על המצב הנוכחי של רשת החשמל, קיום דיון ציבורי בתכנית לפיתוח הרשת לאחר 2022 ופעולותיה של חברת מנהל המערכת ועל תכנית העבודה הטכנית והרגולטורית שלה לשם התאמת הרשת לאתגרים ולצרכים העתידיים.

יש צורך להיערך מראש בתכנון הרשת להתפתחויות עתידיות במשק אנרגיה דינמי. כיום כבר אין ספק שכדי להגיע למשק אנרגיה בר קיימא נדרשת רשת חכמה, חזקה וגמישה.

מאמרים קשורים

פרויקט ראשון מסוגו להעלאת חוסן המים העירוני

אדם טבע ודין לוקח חלק בפרוייקט השבת מי הנגר של עיריית רמת גן. הארגון מקדם ביחד עם העירייה גיבוש מדיניות מתמרצת לניהול מי הנגר ומניעת הצפות, כחלק מההיערכות העירונית למשבר האקלים. איגום מי גשמים והשבתם למאגר מי התהום יכול לסייע להפחית את תלות משק המים בהתפלה, ולתרום לחוסן המים והאקלים של ישראל.

למאמר המלא

צדק אקלימי

השאיפה לצדק אקלימי, מחייבת אותנו להיערך למשבר האקלים ולבנות תוכניות הערכות עתידיות כהזדמנות לצמצום נזקי המשבר ובד בבד יצירת הסתגלות וחוסן אקלימי לאוכלוסיות המוחלשות בעת המשבר.

למאמר המלא