לאחרונה היינו שותפים בשני כנסים שארגן ה-INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ואשר מהם משתקפת ההבנה שמחלחלת לכלל מוסדות המדינה: שאין אפשרות להפריד בין סביבה בטוחה ובריאה לבין החיים עצמם וכינון עתיד בר קיימא בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר.
המנכ"ל שלנו, עו"ד עמית ברכה, השתתף בכנס שעסק בראייה מחודשת של ביטחון מערכת החשמל עקב המלחמה. בנוסף לפאנל שלם עסק בנושא פתרונות אנרגיה ירוקה, יישומם ותרומתם לרציפות אנרגטית בחירום, המנכ"ל שלנו דיבר בפאנל המסכם שעסק בעדכון תפישת הבטחון האנרגטי בישראל, לצד חוקרים בכירים במכון ובכירים במל"ל ובמשרד האנרגיה.
המסר העיקרי שהבאנו לכנס היה תיאור של המציאות נכוחה: אם ישראל תמשיך להישען על הגז כמקור אנרגיה מרכזי גם לאחר שנת 2030, תגדל הסכנה הביטחונית לישראל כתוצאה מאפשרות פגיעת טילים בתחנות הכוח. הגז כמקור אנרגיה פוסילי ימשיך לזהם את האוויר ולגרום לתמותה עודפת בקרב הציבור וישראל לא תצליח לעמוד בייעדי הפחתת הפחמן שהציבה לעצמה.
מלחמת ה-7 באוקטובר פרצה בין היתר מכיוון שישראל לא הייתה ערוכה והמשיכה לפעול בהתאם לקונספציות מיושנות. המלחמה הקשה הזו היא גם קריאת השכמה וגם הזדמנות להיערך נכון למשבר האקלים ולהסיק את המסקנות המתבקשות באשר להכרח לוודא שהביטחון האנרגטי שלנו בשנים הבאות יישען על מקורות אנרגיה נקיים, בטוחים מבחינת תשתיתית וכאלה שתורמים לבניית כלכלת ישראל ככלכלה דלת פחמן.
בכנס נוסף שהתקיים בשדרות ועסק בצעדים אסטרטגיים לחיזוק יישובי עוטף ישראל, השתתפה הסמנכ"לית שלנו, עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך לצד שר החקלאות, בכירים בממשלה ובארגונים ציבוריים, ראשי רשויות מהעוטף וצפון הארץ, חוקרים בתחומי האסטרטגיה ומדעי החברה ואנשי מקצוע בתחומי הבריאות, החקלאות, התעשייה והכלכלה.
במושב שעסק בחוסן כלכלי וחקלאי הצגנו את ההצעה שלנו לשימוש בחקלאות ואנרגיה מקיימת כמנועים כלכליים לשיקום העוטף והסביבה לאחר האירועים הכואבים של המלחמה לחקלאי האזור ולשר החקלאות, אבי דיכטר. השר הקשיב בקשב רב להצעותינו לקידום חקלאות מקיימת בעוטף, הובך ונראה גם מופתע כשעדכנו אותו שאין כל כוונה לתת למשרדו נציגות אוטומטית בוועדת התכנון שמתוכננת לקום במסגרת חוק תקומה.
האירועים החשובים שקיים המכון למחקרי בטחון לאומי מצביעים על ההבנה ההולכת ומתחזקת, כאמור, שנושאי סביבה ואקלים הינם נושאים אסטרטגיים וקיומיים לעתידה של ישראל. הם מצטרפים לשפע פרסומים של המכון שעוסקים במשבר האקלים, בביטחון תזונתי ואנרגטי. בעוד שאנחנו מפיצים את המסרים הללו מעל כל במה אפשרית מזה שנים, אנחנו מלאי תקווה מכך שנושאים אלה מקבלים ביטוי בלב הקונצנזוס, גם כאשר נדמה שהדיון במלחמה עצמה משתלט על השיח. נחזור על כך שוב ושוב: אין שיקום אמיתי לעוטף בלי שיקום סביבתי ואין עתיד בר קיימא למדינת ישראל ללא התייחסות רצינית לאתגרים שמביאים עמם המשברים הסביבתיים, ובראשם משבר האקלים.
