בתור מומחי המשפט הסביבתי והגנה על זכויות אדם סביבתיות מזה למעלה מ-30 שנה, ביקשנו להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירות כנגד תיקון חוק- יסוד: השפיטה – ביטול עילת הסבירות. אנו מאמינים כי ישנה חשיבות רבה במתן ייצוג הולם להיבטים סביבתיים-אקלימיים שעלולים להיפגע בשל תיקון הרסני זה.
בבקשה טענו כי עולה חשש כבד שביטול עילת הסבירות יפגע באינטרס הציבורי הרחב, בתחום שהוא מן החשובים שעל סדר היום העולמי בשנים האחרונות אף יותר מבעבר – נושא ההגנה על הסביבה. תוצאותיו הישירות והמיידיות של מהלך זה יכולות להגיע לכדי פגיעה ישירה ואנושה בזכויות אדם סביבתיות וסיכול הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות השלטון בתחום הסביבתי.
לאורך השנים קבע בית המשפט, לא פעם, כי פעולות השלטון הן אינן סבירות בשל פגיעתן בזכויות סביבה. בתוך כך, היוותה עילת הסבירות בסיס מרכזי לפיתוח המשפט הסביבתי בישראל.
בתחום הסביבתי, הביקורת שיפוטית על פעולות השלטון משמשת שנים רבות ליישום אכיפת חוקים סביבתיים ושמירת שלטון החוק, לתיקון עוולות סביבתיות ולהגנה על הסביבה, על זכויות סביבתיות ובריאות הציבור. רק לדוגמה, עילה זו שימשה את בית המשפט העליון בהחלטתו שיש להותיר חלק סביר של חופי רחצה פתוחים ללא תשלום לציבור הרחב, ובתוך כך שאין לגבות דמי כניסה באופן שידיר את הציבור (בג"ץ 5824/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, נבו 10.12.2009).
זאת ועוד, חיזוק ההגנה על הסביבה חיוני מיוחד בימים אלו, בהם משבר האקלים העולמי נושא עימו איומים ייחודיים למדינת ישראל בשל מאפייניה: אקלים חצי-מדברי, צפיפות גבוהה, רגישות גיאו-אסטרטגית והיותה אי-אנרגטי בין שכנותיה. משמעות הדבר היא כי האתגרים הסביבתיים והאקלימיים במדינת ישראל הולכים להחריף ולפגוע באופן משמעותי בסביבה ובבריאות הציבור. גם לאור כך, עצמאותו של בית המשפט בביקורת שיפוטית על החלטות השלטון הכרחית לשם הגנה על חיי אדם ועל הסביבה בישראל.
לשמחתנו, בית המשפט העליון החליט לצרפנו לעתירה כידיד בית המשפט, וזאת כאשר רוב הבקשות לצרף עתירות נוספות לדיון או לצרף עותרים או משיבים נוספים לעתירות קיימות נדחו. אנחנו באדם טבע ודין נמשיך להגן על הסביבה והאדם ולהדגיש את החיבור בין שמירה על מוסד שיפוט עצמאי לבין הגנה על זכויות אדם סביבתיות ובריאות הציבור.