בטווח של שבועות בודדים התרחשו שני פיצוצים אדירים בתע"ש נוף ים שהרעידו את אזור הרצליה והסביבה. הפיצוצים נגרמו מהתפוצצות חומרי נפץ שהיו קבורים מתחת לאדמה באזור זה, שבו התנהלה פעילות תעשייתית של צה"ל לאורך עשרות שנים. למרבה המזל, הפיצוצים לא גבו חיי אדם. אין מנוס מלהזכיר כי לו נותרה בתוקפה תכנית תמל 1004א, שאישרה בנית אלפי יח"ד במתחם ובסמוך לו ובוטלה בהחלטת בית המשפט העליון, ייתכן שהתוצאה היתה שונה.
איך הגענו למצב הזה?
בתעש נוף ים היה מפעל שייצר חומרי נפץ במשך עשרות שנים. האזור ננטש בשנות ה-90. ב-2006 הוגש בג"ץ של אדם טבע ודין בדרישה לפנות את חומרי הנפץ המסוכנים משם. מעבר לסכנת החיים, מדובר בחומרים מסוכנים שמחלחלים לאדמה, מזהמים את מי התהום ופוגעים בבריאות של תושבי האזור. בין החומרים: מתכות כבדות, חומרים אנאורגניים, דלקים ומגוון חומרים מסרטנים.
לקח לבג"ץ שנים לקבל החלטה, ורק ב-2016 סוף סוף בג"ץ דרש מהמדינה לנקות ולפנות את החומרים המסוכנים, ללא קשר להליכי תכנון.
למרבה הפלא – זה לא קרה! ב-2019 המדינה לא רק שלא פינתה את החומרים, אלא שהיא הוסיפה חטא על פשע וקידמה תכנון ובנייה של אלפי יח"ד יחידות דיור בשטח המסוכן. בתכנית, שהציעה להקים 4,000 יח"ד בשטח תע"ש ומזרחה לו, רשומה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הן בתור מגישת התכנית, הן בתור היזמית, והן בתור בעלת עניין בקרקע. כאמור, ב-2021 לאחר מאבק משפטי ממושך שלנו, בג"ץ ביטל את תכנית הבנייה.
מאז ועד היום החומרים המסוכנים והמזהמים לא פונו. והנה, אירעו שני פיצוצים, ככל הנראה בעקבות החום והלחות. אפשר רק לדמיין את גודל האסון אם התוכנית של המדינה להקמת שכונת מגורים באזור הייתה יוצאת לפועל. כיום מתאפשרת גישה כמעט חופשית לאתר, והגדר שהייתה מסביבו נהרסה ואינה מהווה חסם משמעותי. באזור מסתובבים תושבים ומטיילים רבים, אשר יכולים בחופשיות להיכנס למבנים הנטושים שבשטח, ללא ידיעת הסכנה.
מה הפתרון?
בראש ובראשונה פנינו יחד עם עיריית הרצליה לרמ"י בדרישה לגידור הרמטי של האזור, בשל סכנת החיים הנשקפת לאנשים המגיעים לטייל בו. הגידור צריך למנוע כניסה לשטח באופן מלא ככל שניתן, הן של בני אדם והן של רכבים לסוגיהם.
אמנם, עמדתנו החד משמעית הינה שחובת ניקוי השטח, גם אם הזכויות בו הועברו, אמורה לחול על מערכת הבטחון. לאחר מכן, על המשרד להגנת הסביבה להיכנס ולשקם את הקרקע ואת מי התהום. אולם חובת מניעת הכניסה לשטח חלה על רמ"י – בעלת השטח ויוזמת תכניות הבנייה בו. מובן מאליו שמי שהיא בעלי השטח ורוצה להפיק ממנו רווחים על יחידות דיור עתידיות, גם אחראית למנוע את הסכנה לציבור הטמונה בשטח זה.
אבל גם זה לא מספיק – אנחנו דורשים לקדם חוק מיידי לשיקום קרקעות מזוהמות. רק כך המדינה תהיה מחויבת לגדר, להוציא את חומרי הנפץ מהמקום ולשקם אותו. למען הבטיחות, ולמען בריאות הציבור.
