הגשת ערעור תע"ש השרון

היום הוגש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את העתירה שלנו כנגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה - ועדת המשנה לעררים, בשל אישור תכנית מתאר מקומית אשר חלה על המתחם הידוע כמתחם תע"ש השרון. אנחנו טוענים כי לא ניתן להתנות את הטיפול בזיהום במתן זכויות בנייה בשטח וכי מידע מהותי הנוגע לזיהום ולערכי הטבע באזור חסר, כך שלא תיתכן קבלת החלטות נאותה.

מתחם תעש השרון הוא מהמתחמים המזוהמים במדינה. פעילות תעשייה צבאית מתמשכת במקום, גרמה לזיהום כבד של קרקע ומים. טענתנו היא כי הבסיס לקבלת ההחלטות המנהליות בנוגע לתכנית תע"ש השרון צריך לכלול: (1) סקר מלא של זיהום הקרקע בשטח התכנית, שיתן תמונה ברורה בדבר סוגי המזהמים, ריכוזם, מיקומם בשטח, ומה נדרש לעשות כדי לטפל בהם (2) סקר עדכני ופרטני שלם של ערכי הטבע המצויים בשטח, וכן סקר עצים מלא שיתייחס לכמות ומיקום עשרות אלפי העצים הקיימים בו.  

יובהר כי בזמן אישור התוכנית לא עמד בפני מוסדות התכנון המידע המבוקש. בפרט, בנוגע להיקף, סוגי וכמויות הזיהום בשטח, ומה נדרש כדי לטפל בהם. אנחנו טוענים כי אי הידיעה בנוגע למיקום ריכוזי המזהמים ואופן הטיפול בהם, אינו מאפשר קבלת החלטות נאותה ומושכלת וקיום הליך תכנוני תקין.  

בנוסף, טענו כי המזהם, הלא הוא המדינה- היא זו שצריכה לשלם על טיהור וניקוי שטח התוכנית. ואולם, לא כך הדבר. המדינה (המזהמת) התנתה את ביצוע הטיפול בזיהום באישור תכנית בניה שתממן אותו. כלומר- המזהם לא משלם אלא מתנה את הטיפול בזיהום בכסף שייכנס משיווק ומכירת השטחים המזוהמים.

אנחנו טענו כי העובדה שהמדינה מתנה את הטיפול בזיהום החמור, שנגרם בשטח התכנית על ידי התעשייה הצבאית של המדינה עצמה, בכך שתאושר במקום בניה בהיקפים משמעותיים, מהווה שיקול זר ופסול שאינו מאפשר לחברי מוסד התכנון לקבל החלטה חופשיה מלחצים ומאילוצים לא ענייניים, כפי שנדרש. בערעור טענו כי העובדה ששיקול זה – לפיו רק הבניה שתאושר היא שאמורה לממן את הטיפול בזיהום ולא מי שאחראי וגרם לו – לא רק נשקל אלא אף ניתן לו משקל מכריע בהליך התכנון, מצדיקה ולו כשעצמה את ביטול ההליך התכנוני וביצועו מלכתחילה.

מדבריו של עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי שלנו: "מדובר בשטח שיש בו ערכי טבע רבים ועשרות אלפי עצים, והוא מהווה שריד אחרון לנופי השרון. לכן השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך בשימור חלק משמעותי ככל הניתן מנופים אלו ובין הצורך שאין חולק עליו בתוספת יחידות דיור. העמדה שלנו… היא שהאיזון הזה לא יכול היה להעשות באופן תקין והוגן משתי סיבות: הראשונה – העובדה שמוסדות התכנון קיבלו כהנחת מוצא את עמדת המדינה שללא אישור בניה בהיקפים גדולים לא יהיה טיפול בזיהום הרב שבשטח, וזאת בניגוד לקבוע בחוק שעל המזהם לשלם כדי לטפל בזיהום. זהו שיקול זר שפגע בהחלטה. והשניה – העובדה שהמידע המלא בנוגע לערכי הטבע והעצים שבשטח, עוד לא נאסף בזמן שהתכנית אושרה, ולכן לא ניתן היה להתחשב כמו שצריך בערכים אלה".

"מוסדות התכנון קיבלו כהנחת מוצא את עמדת המדינה שללא אישור בניה בהיקפים גדולים לא יהיה טיפול בזיהום הרב שבשטח, וזאת בניגוד לקבוע בחוק שעל המזהם לשלם כדי לטפל בזיהום. זהו שיקול זר שפגע בהחלטה"

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן