הסיפור של בזן הוא כרוניקה של אסון ידוע מראש: במשך שנים נשמעו אזהרות ברורות מפני האסון שעלול להיגרם מפגיעת טרור בתשתית אנרגיה הממוקמת בלב אוכלוסייה אזרחית. ברור לכל שמתחם בזן אינו רק מפגע סביבתי ובריאותי, אלא גם פצצה ביטחונית מתקתקת. אולם ממשלת ישראל התנהלה ברשלנות שמגיעה לכדי הפקרות, ובחרה להימנע מנקיטת צעדים הכרחיים כמו ביסוס חלופות אנרגיה ירוקות שיקטינו את התלות בדלקים מזהמים. לא מדובר בטעות, אלא במדיניות מכוונת, שמוותרת מראש על ההגנה על בריאות הציבור, עמידה בהתחייבויות אקלים והיערכות מינימלית לאיומים ביטחוניים צפויים.
הטרגדיה של פגיעת טיל במתחם בזן במהלך מבצע "עם כלביא", שגבתה חיים יקרים, היתה אמורה להביא למסקנה המתבקשת שיש לזרז את סגירת בזן. במקום זאת, ממשלת ישראל בחרה לקבע ולהכשיר מחדש את המתחם תוך זלזול מוחלט בשלטון החוק ובמנהל תקין.
תחילה הקל המשרד להגנת הסביבה בהוראות היתר הפליטה שניתן לבזן, על אף שריכוז המזהמים באוויר, ובפרט של החומר המסרטן בנזן, חרגו במאות אחוזים מערכי השגרה; בהמשך אישר משרד הפנים, בעידוד משרד האנרגיה ובהסכמת המשרד להגנת הסביבה, צו הפוטר את בזן מהיתרי בנייה והליכי רישוי.
מדובר במהלך חריג ביותר, שפירושו מתן לבזן פטור מהחוק, שנעשה במחטף – ניתן פרק זמן ציני של 24 שעות בלבד להערות הציבור, שלא מאפשר שיתוף ציבור אמיתי – עקרון מחייב במנהל תקין. הפטור המוחלט שקיבלה בזן מהחוק למשך שלוש שנים (!) מעלה חשש חמור כי הצו ישמש להקמת מתקנים חדשים שלא היו קיימים ערב פגיעת הטיל – הכל במחשכים, באופן שאינו חשוף לעיניו הפקוחות של הציבור. הצו למעשה עוקף החלטת ממשלה תקפה ומחייבת שהורתה על סגירת בזן, הפסקת זיקוק הנפט ומעבר לאנרגיות מתחדשות החלטה שהיא הבטחה שלטונית לאזרחים בדבר עתיד נקי ובריא יותר.
תחת מעטה של מצב חירום, ממשלת ישראל מנסה להוליך אותנו שולל ולהשתמש בהלם שכולנו חווים, לא על מנת לרפא את הכשל שלה אלא להסוות אותו. כאילו המשך הישענות על דלקים מזהמים הוא הכרח ולא כישלון וכאילו הוא נעשה לטובתנו. הקצב המסחרר של המהלכים הקיצוניים מדגים את דוקטרינת ההלם שמופעלת על האזרחים על ידי הממשלה הפופוליסטית. בחסות המערכה שרק הסתיימה עם איראן, ותוך שינון מנטרה חוזרת בדבר "צרכים ביטחוניים", הממשלה משתמשת באסון כדי לחבל בהישגים סביבתיים ובמאבקים ארוכי שנים, תוך דריסה בוטה של שלטון החוק, החלטות ממשלה מחייבות ושל האינטרסים הבריאותיים והסביבתיים של אזרחי ישראל.
אין ספק ששמירה על רציפות במשק האנרגיה היא הכרחית. אך נוכח האסון שקרה, ניצבת כעת בפני ממשלת ישראל הזדמנות קריטית, אולי האחרונה, לבסס את עצמאותה האנרגטית על אנרגיות ירוקות ואגירת אנרגיה. זו שעה שדורשת מדיניות אחראית, לא המשך הישענות עיקשת על מקורות מזהמים, תוך דריסה מוחלטת של שלטון החוק בחסות המלחמה. לציבור הישראלי יש זכות שעבודות השיקום יתקיימו לפי חוק, בשקיפות המלאה ובחרדת קודש, אבל במקום זה ממשלת ישראל מנצלת את האסון כדי לתת יד חופשית למזהמים.
הטור פורסם במקור ב"הארץ" בתאריך 10/07/2025
