תוכנית הבנייה שיועדה לאזור אפולוניה, כוללת שכונת מגורים בת כ-3,000 יחידות דיור, לצד גן לאומי ושטחים המיועדים לשיקום. כמו כן, התוכנית כוללת כניסה חדשה להרצליה מכביש 2, אזור תעסוקה בהיקף של כ-50,000 מ"ר ושדרה עירונית ראשית, לצד בתי מלון ושימושי מסחר שונים.
ב-2015 פורסמה התוכנית להפקדה, ובהמשך לכך הוגשו עשרות התנגדויות על-ידי שורה ארוכה של גורמים, בכללם רשויות ממשלה, רשויות שלטון מקומי, ארגונים ופעילים למען הסביבה.
בהרצליה ישנן עתודות קרקע רבות, אבל השכונה מתוכננת בצמוד לגן הלאומי אפולוניה. מדובר בפרויקט יוקרה, מטר מהים, שלא יעזור למצוקת הדיור מכיוון שהוא יהיה זמין רק לאנשים מאד מאד עשירים. הפרויקט המתוכנן ייצור קשיים תחבורתיים ובעיות ניקוז, ואינו כולל פתרון אספקת מים לדיירים. אבל זה לא הכל. הבנייה שם תחסל תא שטח מיוחד המכיל מינים ייחודיים של צמחים ובעלי חיים הכוללים אפילו עדר קטן של צבי ארץ ישראלי. ולקינוח, הפרויקט אמור לקום על קרקע מזוהמת (מתחם תע"שׁ נוף ים לשעבר) שעלולה לגרום למחלות קשות בקרב האנשים שיגורו שם. לנו זה לא נראה צודק או הגיוני שפרויקט כזה יאושר.
על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, יש כמה שלבים לטיפול בקרקע מזוהמת: סקר היסטורי בודק מה היו החומרים שזיהמו את השטח, סקר קרקע שכרוך בקידוחים ובודק את האדמה, וסקר סיכונים בוחן את ההשפעות של הזיהום.
אנחנו טענו כי דחיית בחינת הזיהום רק לשלב היתר הבנייה פוגעת באיכות התכנון ומאפשרת למדינה, שאחראית לזיהום, להתחמק מאחריות לשיקום הקרקע. בעתירה שהגשנו, דרשנו לבטל את אישור התוכנית ולדון באישורה מחדש לאחר שכל ההיבטים הסביבתיים, הבריאותיים והתשתיתיים יבחנו לעומק ובאופן בלתי תלוי ומקצועי – כל זה, בשקיפות מלאה.
למרבה המזל, בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגשנו על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, והפך את הפסיקה. בית המשפט קבע כי סקר הסיכונים, שעל פיו הוחזרה התוכנית להמשך דיון בותמ"ל, אינו מספיק.
יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין: "להפתעתנו התקבלה היום החלטה שהופכת את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון וקובעת כי אכן יהיה דיון נוסף בסוגיית סקר הסיכונים לפני שמאשרים את התוכנית. זה משהו שלא קורה הרבה, וזה אומר שיש הכרה בחשיבות בכל שבריאות הציבור היא מעל הכול".
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "אנחנו שמחים על החלטת בית המשפט העליון, ששמה בראש סדר העדיפויות את בריאות אזרחי המדינה ומשמעותה היא שהמדינה פעלה באופן נפשע במשך שנים כאשר זיהמה את הקרקע, פגעה בבריאות התושבים והתנערה מעיקרון המזהם משלם, המחייב אותה להגן על בריאות הציבור. ההחלטה היא ניצחון לחברה, לכלכלה ולסביבה בעידן של משבר אקלים והיא משמעותית ביותר לתכניות בנייה נוספות המתוכננות על קרקעות מזוהמות".
צילום: ויקיפדיה, אור פ.
