התנגדות לבניית מלונות בחוף לידו באשדוד

למרות התחזיות הצופות את עליית פני הים, למרות שטח החוף המצומצם המוקצה לציבור בחופי ישראל, למרות חוק החופים שאמור להגן על החופים שלנו מפני פיתוח חסר אחריות - עיריית אשדוד מקדמת בנייה של שני מלונות במרחק של כ-60 מטרים מקו המים בחוף לידו. אדם טבע ודין הגיש התנגדות לתוכנית להגדלת המלונות.

התנגדות אדם טבע ודין היא לשתי תכניות ישנות שחלות במרחק קצר של כ-60 מטר מקו המים. התכניות האלו לא היו מאושרות כיום, שכן ככלל, חוק החופים מגביל את הבנייה לשימושים כאלה בתחום של 100 מטרים מקו המים – אלא שהתוכניות האלה ישנות, ואחת מהן אושרה לפני שחוק החופים נכנס לתוקף.

מדובר במקרה מקומם במיוחד- במקום שהעירייה תפעל לבטל את שתי התכניות הישנות שבכלל לא היו צריכות להיות מאושרות, היזם לא רק שלא ביטל את התכניות או הרחיק את הבנייה מקו המים, אלא שהוא עוד הוסיף וביקש להגדיל את המלונות. במקום להסתפק בכ-60 חדרים, כפי שאושר בתכניות הישנות, כעת היזם מבקש להגדיל את מספר החדרים בכל מלון  לכ-100 חדרים וגם להוסיף עוד קומה.

אדם טבע ודין הגיש התנגדות לתכנית להגדלת המלון, בה קראנו לעיריית אשדוד לחזור בה מאישור התכניות וכן קראנו לעירייה להסיג את הבנייה אל מחוץ לתחום מאה המטר. זאת בייחוד עקב הארוזיה במקום והשפעת עליית מפלס הים על קו החוף, שיצמצמו את רצועת החוף הזמינה לציבור עוד יותר. התרענו בפני וועדת התכנון על "הכרסום הזוחל" בזכויות החוף של הציבור, כך שבעוד היזם החל כבר בעבודות הבנייה, ולמרות שכבר ניתנו חוות דעת על חוסר הכדאיות הכלכלי של המלון – הוא מבקש על בסיס זה הוספת זכויות בנייה. בנוסף, אישור בניית המלונות עלול להוות עילה לאישור תוכניות בינוי נוספות בחוף. עוד טענה שהעלינו היא שערכי התכנון העדכניים ותמ"א 1 החדשה המסדירה, בין היתר, את נושא התכנון בסביבה החופית, מצדדים בדחיית התכנית להגדלת המלון ובהסגת הבנייה לאחור. לבסוף, עמדנו על תפקידה של ועדת התכנון להעדיף את הציבור במקרים מעין אלה, שבהם האינטרס הציבורי גובר על האינטרס של היזם.

כבר ב-2009, דו"ח מבקר המדינה ביקר את התנהלות מוסדות התכנון בעניין כפר הנופש בפלמחים: "מוסדות התכנון כשלו בכך שלא יזמו פעולה אקטיבית להגנה על החוף ולא בחנו מחדש תכניות ישנות נוכח השינויים שחלו במגמות החקיקה ובתכנית המתאר הארצית. כך, בחוסר מעש, אפשרו מוסדות התכנון הקמת מבנים בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות והמגמות העכשוויות בתחום התכנון."

המקרה הזה מדגיש את החשיבות שבתיקון חוק החופים שאדם טבע ודין מקדם; התיקון יורה לבחון מחדש תוכניות ישנות, שאושרו לפני כניסת החוק לתוקף, וזאת על פי התאמה לעקרונות החוק. במקרה של תוכניות שיימצאו כלא מתאימות, ייבחנו פתרונות כמו ביטול התוכניות, הסגה של התוכניות מתחום החוף, בחינת מיקום חלופי ועוד. התיקון יוודא שמקרים כמו המקרה של חוף לידו והאיום על המשאב הציבורי היקר הזה לא יחזרו על עצמם.

קרדיט לצילום החוף: בועז רענן צילום

היזם הוסיף וביקש להגדיל את המלונות. במקום להסתפק בכ-60 חדרים, כפי שאושר בתכניות הישנות, כעת היזם מבקש להגדיל את מספר החדרים בכל מלון לכ-100 חדרים וגם להוסיף עוד קומה.

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן