החוק להגנת הסביבה החופית התשס"ד – 2004 (להלן: חוק החופים) הינו אבן דרך בהגנה שניתנה לסביבה בישראל ובפעילות הארגון שלנו. לראשונה, החוק הטיל הגבלות על בנייה לאורך חופי ישראל, ועל השטח הסמוך לחוף, ביבשה ובים ועיגן את זכות הציבור לחופים.
כאמור, למרות ההישג הגדול רק תכניות חדשות כפופות לחוק. כלומר, תכניות לפיתוח ולבנייה שאושרו לפני כניסת החוק לתוקף אינן מחויבות לעמוד בסטנדרטים שנקבעובחוק ואינן מובאות לאישור בפני הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית – הוועדה שדנה בתכניות בנייה חדשות, בוחנת את התאמתן לחוק ומכריעה לגבי אישורן).
וכך, אנו נתקלים חדשות לבקרים בתכניות בנייה ישנות, אשר זועקות פגיעה בעקרונות העולים מחוק החופים, ורק מתוקף הסיבה הטכנית שהן אושרו טרם כניסת החוק לתוקף – ממשיכים לקדם ולאשר בנייה פוגענית. דוגמה לכך ניתן לראות במקרים המקוממים של המלונות שמקודמים בחוף לידו באשדוד במרחק של 60 מטר מהים או של מלון בחוף עכו.
במציאות של אוכלוסיה מצטופפת ומשבר האקלים, שיוביל להתארכות עונת הקיץ, לעליית הביקוש לחופים ולעליית פני הים חייבים למנוע את המשך הפיתוח מתוקף עקרונות תכנון מיושנים וחסרי התייחסות נאותה לציבור ולסביבה.
אם כך, האם ייתכן שחוק החופים, כאמצעי מדיניות להגנה על המשאב היקר של חופי ישראל, לוקה בחסר?
כפי שתואר לעיל, אחת הלקונות המרכזיות בחוק הינה שהוא אינו חל על תכניות ישנות. מבקר המדינה ציין זאת עוד בדוח משנת 2013 לעניין השמירה על החופים:
"לעיתים תכניות אינן תואמות לצרכים החדשים ולראיה התכנונית החדשה, משום שמאז הכנתן חלו שינויים חקיקתיים והתגבשו תובנות חדשות. הדברים נוגעים גם לפיתוח רצועת החוף בישראל, שכן בשנים האחרונות חלו שינויים במדיניות הפיתוח ובחקיקה בנושא, ששיקפו את הרצון להגן על הסביבה החופית".
וכך, בהצעת תיקון לחוק החופים שניסחנו, אנו מציעים כי יש לקבוע פרק זמן לבחינת כלל התכניות הקיימות שאושרו בסביבה החופית לפני כניסת חוק החופים לתוקף, והתאמתן לעקרונות החוק ולתכניות הארציות והמחוזיות הקיימות – במסגרת ועדות התכנון המחוזיות. לגבי התכניות שלגביהן נמצא כי נדרשת התאמה, במקרים בהם זכויות של יזמים ייפגעו במסגרת השינוי וההתאמה – תיקבע מסגרת של ניוד זכויות בחוק, באופן שיבטיח זכויות שוות ערך כלכלי במקום אחר או שיינתן פיצוי כספי.
מבקר המדינה, תמך גם הוא בכינון מנגנון מעין זה: "על מוסדות התכנון לקבוע אמות מידה מפורשות בנוגע למשך תקפותה של תכנית מאושרת, וכמו כן עליהם לקבוע אם יש צורך מדי פעם בפעם לחזור ולבחון את מידת תקפותה של תכנית שגובשה לפני שנים, לנוכח השינויים שחלו מאז נקבעה."
רק באמצעות התיקון שהצענו לחוק החופים, זכות הציבור על החופים תישמר שנים קדימה, חרף האוכלוסיה המצטופפת ומשבר האקלים. כך נימנע מקביעת עובדות בשטח, באופן שייפגע בזכותם של הדורות הבאים ליהנות מהחופים ההולכים ומצטמצמים.
יתרה מכך, בימים אלו אנו עמלים על עדכון הצעת החוק כך גם שתכלול דרישה לפיה תכניות, חדשות וישנות, יכללו התייחסות להשפעות שינוי אקלים. כך, אם תכנית ישנה בעלת השפעה הרסנית על סביבתה בשל שינוי אקלים (למשל, היא צפויה להצר את רצועת החוף בשל הבנייה בקרבת החוף אך גם בשל עליית מפלס המים) – רשויות התכנון ידרשו לשקול מחדש את התכנית גם בשל נסיבות אלו.
