לאחרונה פורסמו מסקנותיו של מחקר ניטור ביולוגי של מתכות בדמם של תושבי מפרץ חיפה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקר זה נעשה בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, מתוך ההשערה כי ניתן לאתר חומרים מסוכנים בגופם של תושבי האזור, הסובל מזיהום אוויר כבד לאורך שנים. במחקר נמצא כי ריכוז המתכות בדמם של הנבדקים בחיפה היה גבוה יותר מהממוצע בקרב הנבדקים בשאר הארץ עבור המתכות כרום ועופרת.
המחקר הזה מעלה שאלות רבות שטרם זכו למענה ממשרד הבריאות או מהמשרד להגנת הסביבה. כך לדוגמא, אמנם זוהו רמות חריגות של מתכות מסוכנות בדמם של תושבי מפרץ חיפה – אולם נתונים אלה לא הושוו למוקדי פליטה וריכוזים סביבתיים של מזהמים אלה. ועוד, מוכרים למשרד להגנת הסביבה כבר היום מספר מוקדי פליטה של מתכות כבדות ומסוכנות במקומות שונים בארץ, כגון פליטות של עופרת וארסן באשדוד ופליטות של כספית באזור רמלה – אולם ניטור ביולוגי של מתכות אלה טרם נעשה עבור התושבים של האזורים הללו.
וכך, כל עוד אין ממצאים אשר יצביעו באופן חד משמעי על הפגיעה הבריאותית הצפויה בשל הזיהום הכבד במוקדים הללו, מקבלי ההחלטות גוררים רגליים בכל הנוגע להתוויית מדיניות לצמצום הזיהום ולהגנה על בריאות הציבור. כן, למרות עקרון הזהירות המונעת.
אנו פנינו באופן דחוף למדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, על מנת שתפעל לצמצום פערי הידע האלו באמצעות מיפוי מוקדי פליטה וריכוזים סביבתיים של מתכות כבדות בישראל, ובאמצעות הרחבת הניטור הביולוגי של המתכות במוקדי פליטה אלה. נמשיך לפעול למען העניין הכל כך בסיסי הזה – שמסתבר שאינו מובן מאליו – הזכות לסביבה בריאה וראויה של כל תושבי ותושבות ישראל.
