הממשלה עדיין לא קמה וכבר אנו שומעים על תכניות שמטרתן להחליש את הדמוקרטיה הישראלית ולצמצם את הביקורת האזרחית מצד ארגוני חברה אזרחית, המגינים על זכויות אדם בישראל. אנחנו ארגון הפועל למען זכויות אדם סביבתיות, ופועל באופן נחרץ ויומיומי למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור הישראלי, אלו הנפגעות יותר מאחרות ממפגעי סביבה ומשבר האקלים.
קצרה היריעה מלתאר את פעילותו של אדם טבע ודין בבתי המשפט למען הציבור הישראלי וזכויותיו הסביבתיות. נזכיר חלק מהן: עצירת התרחבות המזהמים הגדולים במפרץ חיפה, עצירת השתוללות הבנייה בחופים, חיבור יישובים ערביים למערכות לטיפול בשפכים, ייצוג הציבור בהתנגדויות נגד תכניות בנייה הרסניות לסביבה בה הוא חי, עצירת יכולתה של חברת קצא"א להוביל נפט מזהם למפרץ אילת ללא כל מגבלה, הגנה על ים המלח ועוד. בכל המקרים הללו, התמודדנו מול כוחות עתירי הון ובעלי השפעה רוחבית על כלל המשק. בכל המקרים הללו, מדובר בקבוצות כוח השולטות במשאבי הטבע שלנו ובעלות השפעה עצומה על מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. ועם זאת, בבואנו לעתור נגד פעילותם המזהמת והבלתי חוקית הפוגעת בסביבה ובאדם, אנו ניצבים מולם בבית המשפט העליון כשווים מול שווים, כאשר המורא היחיד של כל הצדדים הנוגעים בדבר, לרבות זו של השופט שתפקידו להכריע בנושא המונח לפתחו, הוא מורא החוק.
בית המשפט העליון, נשמת אפו של שלטון החוק בישראל, החומה האחרונה הניצבת בפני פגיעה בזכויות החלשים ובזכויות האדם בכלל, נמצא תחת מתקפה ממשית על ידי גורמים העתידים להרכיב את הממשלה הבאה ולכהן בה כשרים בכירים. פסקת ההתגברות וביטול מבחני הסבירות והמידתיות, הם רק חלק מהרעות החולות המתרגשות אותנו. משמעותן האופרטיבית – ביטול שיקול הדעת העצמאי של בתי המשפט בישראל וכניעה מוחלטת של הרשות השופטת לכל גחמה של הרוב הנבחר בכנסת, גם אם מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם, לרבות זכויות אדם סביבתיות.
כיום, במידה ששופטי בג"ץ פוסלים חוק המחוקק על ידי הכנסת, מטעמים של פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד לדוגמה, על הממשלה לבצע תיקונים בהצעת החוק כך שתתייחס לשינויים שנדרשו על ידי בג"ץ. ההצעה להעביר את חקיקת הבזק של פסקת ההתגברות, גורסת כי בהצבעת רוב של 61 חברי כנסת, הממשלה תוכל לחוקק את החוק בגרסתו המקורית, ללא התחשבות בשיקולי בג"ץ. למעשה, פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת תיצור מצב שבו כל קואליציה (אשר מונה באופן טבעי 61 חברי כנסת) תוכל להעביר חקיקה, בניגוד לשיקול דעתו של בית המשפט, ולשנות למעשה את כללי המשחק הדמוקרטי. שימו לב, ב-25 השנים שעברו מאז תחילת חקיקת חוקי היסוד בישראל, חוקים אשר מעמדם גבוה יותר מחוקים רגילים ומגינים על זכויות יסוד, נפסלו בסך הכל 22 חוקים על ידי בג"ץ. האם זה מצדיק שינוי כל כך דרסטי במערכת הבלמים על הרשות המחוקקת בישראל?
ברגע שהמילה האחרונה לא תהיה מילתו של השופט, ברגע שניתן יהיה לבטל את החלטתו ברוב זעום של חברי הכנסת, לא ניתן יהיה עוד לעצור את כדור השלג המתגלגל ורומס את זכויות האדם. כן, כן, גם את זכויות האדם הסביבתיות שלנו. כפי שכתבנו במכתב ששלחנו לראש הממשלה המיועד וראשי הקואליציה: "חקיקת "פסקת ההתגברות" עשויה להוביל למצב בו לקואליציה שהיא הרוב בעת הזו תינתן שליטה מוחלטת ושרירותית וכוח בלתי מוגבל. למעשה, הרוב הפוליטי הנוכחי בישראל יקנה לעצמו סמכות לחוקק כל חוק שיחפוץ בו, גם אם המשמעות של החקיקה היא פגיעה מהותית בזכויות יסוד ופגיעה בחוסנה ועצמאותה של הרשות השופטת".
