לא מלכלכים על ישראל: פסולת ומיחזור בישראל

מדינת ישראל מצטיינת גם בייצור של פסולת פלסטיק. משנה לשנה כמות הפלסטיק שאנו צורכים הולכת וגדלה וכך גם כמות פסולת הפלסטיק.

מדינת ישראל הולכת ונעשית צפופה. בשנת 2048 תציין ישראל 100 שנים להיווסדה ועל פי נתוני הפסולת אין מקום לחגיגה. אוכלוסיית ישראל מייצרת מדי שנה כ-5.4 מיליון טון פסולת, כל אחד מאיתנו מייצר בממוצע כ-1.7 ק”ג פסולת מדי יום – נתון מן הגבוהים בעולם.

אם לא די בכך, הרי שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מהיר, הן בשל גידול טבעי, כ-2% בשנה (הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות) והן בשל הגירה חיובית מתמדת (כ-30,000 עולים חדשים בשנת 2017). השילוב בין תרבות הבזבוז ובין גידול האוכלוסייה מקדם את מדינת ישראל לקראת משבר פסולת.

בעוד שמדינות המערב השכילו לייצר תשתיות מתקדמות של מיחזור, מדינת ישראל מדשדשת הרחק מאחור. אצלנו, כ-80% מהפסולת מוטמנים בקרקע ורק כ-20% מועברים למיחזור. נתון זה הוא מן הגרועים בעולם המערבי.

לראשונה, ערכנו ניתוח של משבר הפסולת ברשויות המקומיות בישראל – מיפינו מי הרשות המקומית שבה כמות הפסולת לתושב היא הגבוהה ביותר ובאיזו הנמוכה ביותר, תוך לקיחה בחשבון של רמת החיים, ובעיקר – של מנהיגות. כי ברשות מקומית בה ההנהגה לוקחת אחריות על הפסולת שלה, אפשר לראות בבירור שכמות הפסולת פוחתת.

כל אחד מאיתנו מייצר בממוצע כ-1.7 ק”ג פסולת מדי יום – נתון מן הגבוהים בעולם.

מאמרים קשורים

הר תבור והעמק סביבו

המדיניות והאמצעים הנדרשים לשמירה על המסדרונות האקולוגיים

קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ושל האנושות, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם ושמירתם. אדם טבע ודין רואה בכך מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר ע"י ההמלצות המפורטות במסמך זה.

למאמר המלא
נוף עירוני - עבר ועתיד

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא
דילוג לתוכן