האופן שבו מקודמת תכנית בניית כפר הנופש בחוף אמנון מייצג את כל מה שחסר במערכת התכנון שלנו היום – מתן של מירב החשיבות לשיקולים של טובת היזם, בעוד הסביבה והציבור נדחקים לתחתית סדר העדיפויות. התכנית עברה לאחרונה את אישור הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) לאחר שנוספו לה תיקונים קלים בלבד, שלא ימנעו את העוול שצפוי להיגרם לציבור ולסביבה אם התוכנית אכן תצא לפועל. בערר שהגשנו על ההחלטה המשכנו והתרענו על הבעייתיות הקיימת בתכנון.
נזכיר כי אנחנו מתנגדים לתכנית ממספר טעמים. קודם כל, התכנית שוללת מהציבור את הזכות להתנגד לתכנית הבנייה הזאת, זכות העומדת לרשותו במקרים אחרים. למעשה, היזמים יכולים להוציא היתר בנייה עבור התכנית מתוקף תכנית מתאר קיימת. הבעיה עם תכנית המתאר הזאת היא שהיא מוגדרת באופן שבו לאחר השלמת הגשת תכנית הבינוי, ניתן להתחיל לבנות ללא קיום של הליך התנגדויות. לעמדתנו תכנית המתאר הקיימת אינה מפורטת דיה בהוראות שהיא נותנת בנוגע לאופן הבינוי – אפשר לבנות בה באופנים שונים מאוד, ותוך פגיעה משמעותית בסביבה ובציבור, ועדיין לעמוד בהוראותיה. כל עוד תכנית הבינוי לא מוגשת להפקדה, לציבור למעשה אין כל אפשרות להביע את ההתנגדות שלו. אנחנו, כנציגי ארגוני הסביבה בולחוף, מאמינים כי הזכות הזאת היא בעלת חשיבות עליונה ושהמעורבות של הציבור מובילה לתכנון טוב יותר, הן לסביבה והן לחברה.
שנית, אותה תכנית מתאר, שמכוחה מבקש היזם להוציא היתר בנייה, לא כללה סקר עצים שבחן את ערכיות תא השטח שבו מתוכננת הבנייה. לפי תכניות אחרות שחלות במקום, ובראשן תמ"א 35 (תכנית המתאר הארצית לבינוי, פיתוח ושימור), תא השטח המדובר אכן יועד למלונאות, אך גם הוגדר כ"שטח ברגישות נופית סביבתית גבוהה" וכ"מרקם חופי". כמו כן, חלק מתא השטח מוגדר בתמ"א 22 (תכנית המתאר הארצית ליער וייעור), ובתמ"א 1 הארצית שבאה אחריה, כ"יער נטע אדם קיים", הדורש שימור. בסקר עצמאי שבוצע בחלק זה, נמצא שמתוך כ-300 עצים שנסקרו במקום, רק 32 עצים בתא השטח הם בעלי ערכיות נמוכה, בעוד השאר (273 עצים) הם בעלי ערכיות בינונית עד גבוהה במיוחד. לאור כל זאת, אנו טוענים כי נדרש לבנות את כפר נופש מבלי לפגוע בשטח שהוגדר כערכי, באמצעות תכנון נכון יותר.
גם אם מחליטים לנצל את השטח למלונאות, התכנון הקיים מבוצע באופן בזבזני מאוד – יחידות אירוח בנויות בפיזור, רובן בנות קומה אחת וצמודות אליהן בריכות שכשוך פרטיות. זהו תכנון בזבני בקרקע, שאינו מתאים עוד לעקרונות התכנון של ימינו ובראשם חסכון במשאב הקרקע וציפוף. התכנון הזה אף סותר את המגבלה הקיימת של 30% תכסית בנויה, משום שיחד עם הבריכות, התכסית הבנויה מתקרבת ל-60%! במציאות של משבר האקלים והנגיסה העקבית במערכות אקולוגיות ובשטחים הפתוחים לטובת פיתוח ובנייה, אין מקום לתכניות בנייה מסוג זה, ואין מקום למוסדות הבינוי לאשר תכניות שכאלה.
נוסף על כך, אנחנו מאמינים שצריך לבחון את התכנית המוצעת בעיניים חברתיות. משאב החופים הוא צר ומוגבל, ועדיין – הוא שייך לציבור כולו. ובכל זאת, תכנית הבנייה עניינה בניית כפר נופש בדרגת מחירים גבוהה, שאינה נגישה לכלל הציבור. אנחנו רואים לנכון שתכנית הבינוי תכלול צמצום משמעותי של יחידות הנופש המסווגות כנופש ברמה גבוהה, באופן שיאפשר פיתוח של יחידות נופש ברמות מגוונות ונמוכות יותר (כמו מתחם קמפינג משולב).
וכך מתוך הערר שהגשנו: "יש לציין כי על מוסדות התכנון לתת את הדעת גם לסוגיות של צדק חברתי, סביבתי ואקלימי. קשה לקבל מצב בו בשנת 2022 יאושר כפר נופש אקסקלוסיבי שכזה, שעתיד לשרת רק נופשים בעלי ממון. על מוסדות התכנון, בדגש הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שסוגיית החוף כנחלת הכלל והצדק הסביבתי אמור להוות נר לרגליה בעת קבלת החלטותיה, לפעול באופן נחרץ לשינוי אופן התכנון הנוכחי של כפר הנופש ולהורות על תיקון תכנית הבינוי באופן שיכלול בתוכו גם את הקמפינג המשולב, כמו גם רמות אירוח נוספות שיתאימו לאוכלוסיות בעלות יכולות כלכליות שונות."
דווקא לאור משבר האקלים, הגידול הדמוגרפי הצפוי בישראל ומיעוט השטחים הפתוחים, והחופים בפרט, ישנה חשיבות מיוחדת להגנה על חוף אמנון. החופים הינם משאב ציבורי – והכוונה שלנו היא לציבור כולו ולא רק למיעוט המצומצם שיוכל להרשות לעצמו לנפוש בכפר הנופש. נמשיך להיאבק למען הציבור והסביבה ככל שקידום כפר הנופש במתכונתו הנוכחית יימשך.
