מסדרונות אקולוגיים – חשיבותם והסכנה הנשקפת להם

בעידן של משבר האקלים השמירה וההגנה על שלמות בתי הגידול המקומיים חשובה אף יותר ומסדרונות אקולוגיים הם אמצעי חשוב להשגת מטרה זו.

מסדרון אקולוגי מוגדר כשטח פתוח צר יחסית, אשר מחבר בין שני שטחים פתוחים אחרים, שהינם בעלי ערכים חשובים מבחינה אקולוגית. המסדרון הינו שטח מספיק פתוח ובטוח על מנת לאפשר מעבר בעלי חיים בין שטחים אלו, בין אם שמורות טבע או שטחים מוגנים אחרים, ומאפשר המשך של קיום המינים בהם באופן בריא וממושך. המסדרון משמש למעבר מיני צמחיה, להגנה בפני מינים פולשים ולמעבר בעלי חיים.

המסדרון עצמו אינו בהכרח שטח שבעל חשיבות אקולוגית, אך חשיבותו נעוצה בהיותו מקשר בין שטחים כאלו ובהיותו פתוח ובעל מימדים מספקים למלא תפקיד זה. מסדרון אקולוגי יכול להיות מורכב מכמה סוגים של שטחים פתוחים, כאשר בארץ רוב המסדרונות הם שטחים מעובדים או פתוחים, שעד היום אינם מוגנים סטטוטורית.

ככל שהמסדרון ארוך וצר יותר, יש סכנה גדולה יותר לניתוק השטחים משני עבריו ולפגיעה במערכת האקולוגית. ככל שהמסדרון קטוע יותר או מאוים על ידי פיתוח ותשתיות כמו מסילות רכבת, כבישים או חקלאות שאינה בת קיימא, גדלה הסכנה לשלמות המערכת האקולוגית. 

רשות הטבע והגנים עוסקת במיפוי והגדרת המסדרונות האקולוגים וכן בהגדרת "צווארי הבקבוק" – אותם מקומות בהם המסדרון צר במידה שמסכנת את מעבר במינים בו. מכיוון שהארץ הינה צרה וארוכה ורוב הפיתוח מרוכז במרכזה, המסדרונות הצרים ביותר, צווארי הבקבוק ורוב האיומים המשמעותיים נמצאים במרכז. הרשות החלה בהגדרת המסדרונות ובמיפוי שלהם כבר בשנת 2000, אולם רק כיום נערכות תכניות מתאר מחוזיות להגנה על שטחים אלו ועדיין ישנם איומים רבים על שלמותם

מבחינה סטטוטורית, המושג הוגדר לראשונה בתמ"א 35, תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, שאושרה ב-2005 והמסדרונות סומנו שם בקמצנות ובסכמטיות. על אף הצהרותיה של תכנית זו בדבר חיזוק יישובים עירוניים קיימים על פני בניית יישובים חדשים, הימנעות מבנייה בשולי הערים וקידום התחדשות עירונית במקום זאת, בפועל קודמו פעם אחר פעם מהלכים הנוגדים את עקרונות אלה. מאז שנת 2021 נערכות תכניות מחוזיות, בעיקר במרכז ובמחוז חיפה, להגדיר את המסדרונות האקולוגים ואת צווארי הבקבוק וללוות מיפוי זה בהוראות שיגנו על שטחים אלו מפני פיתוח.

התכניות טרם אושרו ובינתיים רבים האיומים על המסדרונות, כמו תכנית שהגשנו לה התנגדות בצפון כפר סבא, שם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקדמת תכנית בשולי העיר, מחצית ממנה על שטחים חקלאיים שמשמשים חלק ממסדרון אקולוגי ארצי, בסמיכות לאחד מצווארי הבקבוק.

עמדתנו היא שיש למפות במדויק את המסדרונות ולמנוע כל פיתוח בתוכם וכן בקרבת אלו שאינם רחבים דיים למתן הגנה על ערכי הטבע בראייה לטווח רחוק. בעידן של משבר האקלים השמירה וההגנה על שלמות בתי הגידול המקומיים חשובה אף יותר ומסדרונות אקולוגיים הם אמצעי חשוב להשגת מטרה זו.

אנחנו פועלים בשיתוף ארגוני סביבה נוספים לחזק ולקבע את ההגנה על מסדרונות אקולוגים ולקבע את מעמדם כשטחים מוגנים בהליכי תכנון ופיתוח, בין היתר באמצעות מיפוי מעודכן, הוראות לפיתוח במסדרונות ובסביבתם. עוד נבחנת הגשת הצעת חוק בנושא.

מכיוון שהארץ הינה צרה וארוכה ורוב הפיתוח מרוכז במרכזה, המסדרונות האקולוגיים הצרים ביותר, צווארי הבקבוק ורוב האיומים המשמעותיים נמצאים במרכז. כך לדוגמה, הגשנו לתכנית במזרח כפר סבא, שם מקודמת תכנית בשולי העיר, מחצית ממנה על שטחים חקלאיים שמשמשים חלק ממסדרון אקולוגי ארצי.

מאמרים קשורים

עין פית

דורשים מהרמטכ״ל: עצור את הבנייה בעין פית

בצה"ל רוצים להקים מתקן אימונים בצפון רמת הגולן, סמוך למעיין עין פית – מאתרי הטבע הערכיים והרגישים בישראל. התוכנית מקודמת במסלול עוקף תכנון – ללא פרסום מסמכים, שיתוף ציבור או תסקיר סביבתי – וצפויה לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במסדרון האקולוגי. שלחנו מכתב התראה לרמטכ"ל, רגע לפני נקיטת הליכים משפטיים

למאמר המלא
עקבות בחוף הים

חופי ישראל הולכים ונעלמים

חופי ישראל נעלמים – לא רק בגלל עליית פני הים, אלא גם בגלל תכנון לקוי ואי לקיחת אחריות על ידי מוסדות התכנון. בחוף הצוק כבר מאוחר מדי – אבל יש חופים אחרים שעוד אפשר וצריך להציל | טור דעה מאת יעל דורי, ראש תחום תכנון

למאמר המלא
דילוג לתוכן