האירוע חסר התקדים שהמחיש את פגיעות משק המים
בימים האחרונים הושבתו מרבית מתקני ההתפלה בישראל בעקבות עכירות חריגה במי הים, שנגרמה ככל הנראה מפריחת אצות. ההשבתה הובילה לשיבושים באספקת המים ולפגיעה חמורה בחקלאות, והמחישה עד כמה משק המים פגיע כאשר הוא נשען במידה כה רבה על מקור אספקה אחד. גם לאחר התייצבות האספקה, האירוע מהווה תמרור אזהרה ברור לצורך בחיזוק מקורות הגיבוי של ישראל.
התפלה היא פתרון חיוני, אבל הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו
ההתפלה היא פתרון חיוני למשק המים הישראלי, אך ההסתמכות הגוברת עליה אינה יכולה לבוא על חשבון מקורות המים הטבעיים. מי התהום, שאמורים לשמש רשת ביטחון בשעת חירום, הולכים ונפגעים.
הנתונים ממחישים את היקף הבעיה: נכון לתחילת 2026, כ-1,702 קידוחים בישראל, המהווים כ-41% מכלל הקידוחים, אינם פעילים מסיבות שונות, ובהן זיהום, ירידת מפלסים ותשתיות ישנות. שטח מי התהום המזוהם בישראל מגיע לכ-83 קמ"ר, ונפח המים המזוהמים באקוויפר החוף מוערך בכ-1.2 מיליארד מ"ק. ללא טיפול ושיקום, הזיהום ממשיך להתפשט ומסכן בארות נוספות.
למרות זאת, תוכנית האב לשיקום האקוויפרים טרם אושרה בממשלה. הטיוטה, שהוצגה להערות הציבור כבר בדצמבר 2024, כוללת שיקום של כ-400 קידוחים למצב הקיים ועוד כ-200 קידוחים לצורכי גיבוי בחירום, בעלות מוערכת של כ-4 מיליארד ש"ח. אדם טבע ודין העביר הערות לתוכנית, ובין היתר קורא להרחיב את הטיפול בהחדרת מי נגר למי התהום, במיוחד לנוכח הפיתוח המואץ, צמצום שטחי החלחול ומשבר האקלים.
מה אדם טבע ודין דורש מהממשלה?
אדם טבע ודין קורא לממשלה לנצל את האירוע כתמרור אזהרה ולפעול לחיזוק חוסנו של משק המים באמצעות שלושה צעדים מרכזיים:
- לאשר ולתקצב את תוכנית האב לשיקום מי התהום והבארות. יש להגדיל את מספר הבארות המיועדות לשיקום, להקצות תקציבים מתאימים ולקבוע לוחות זמנים מחייבים לביצוע, כדי להבטיח שמקורות המים הטבעיים יהיו זמינים גם בשעת חירום.
- לקדם את החוק למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (חוק התלמ"ת). יש להביא את החוק לחקיקה וליישום, ולחזק את יכולת המדינה להיערך לאירועי זיהום ים ולהגיב אליהם במהירות. לצד זאת, יש לוודא שקיימת היערכות גם לאיומים סביבתיים נוספים העלולים לפגוע במתקני ההתפלה.
- לקדם איגום והחדרה של מי נגר עילי. יש לפתח פתרונות לאיסוף, אגירה והחדרה של מי נגר על בסיס תרחישי ייחוס ריאליים, כחלק מניהול כולל של מקורות המים והיערכות לשינויי האקלים.
חוסן המים הוא חלק מהביטחון הלאומי
המשבר הנוכחי מדגיש כי ביטחון המים של ישראל אינו יכול להתבסס על התפלה בלבד. יש צורך במשק מים מגוון, הכולל מתקני התפלה, מי תהום משוקמים, מקורות מים טבעיים ומערכות גיבוי שיכולות לפעול גם כאשר אחד ממקורות האספקה נפגע.
אדם טבע ודין קורא לממשלה להפסיק לדחות את ההחלטות הנדרשות, לאשר את תוכנית שיקום מי התהום, לחזק את ההיערכות לזיהום ים ולהבטיח את רזרבות החירום של הציבור.
חוסן המים של ישראל הוא ביטחונה. אסור להמתין למשבר הבא כדי להבטיח שלכולנו יהיו מים גם בשעת חירום.
