בניגוד לכל היגיון בריא, בותמ"ל מנסים לפתור את משבר הדיור בעיר כפר סבא, שהוא אכן בעיה אמיתית וכואבת, באמצעות החרבה של מיעוט השטחים הפתוחים שנותרו באזור ופגיעה אנושה באיכות החיים של הדיירים העתידיים. מדובר בתכנית תמ"ל/ 1088, המקדמת בנייה של כ-4,000 יחידות דיור ועשרות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר על חשבון שטחים פתוחים, שחלקם שדות מעובדים של מועצה אזורית דרום השרון. בהתנגדות לתכנית הפצרנו במוסדות התכנון שלא לאשר את התכנית ההרסנית הזאת. ההתנגדות שלנו נגעה במספר תחומים עיקריים, עליהם נרחיב להלן.
הפרת עקרונות תכנון מקיימים
אנו טוענים שהתכנית אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות לפיתוח ראוי במדינה בה השטחים הפתוחים במרכז הארץ מועטים ומאויימים. בניגוד לעקרונות התכנון הרווחים והמקובלים כיום, ביניהם ציפוף והתחדשות עירונית בשטחים הבנויים בערים, התכנית פורסת בינוי חדש כמעט במנותק מהעיר, בהמשך לשכונות שכבר כיום אינן מקושרות למרכז העיר באופן ראוי ומרוחקות ממוקדי הסעת ההמונים.
מעבר לכך, ביצוע תכנית זו מחייב תשתיות רבות, לא רק תשתיות חשמל, מים וכדומה, אלא גם השקעה עירונית אדירה במוסדות ציבור ובשטחים פתוחים – דבר אשר סביר שיבוא על חשבון השקעות במאמצי התחדשות עירוניים באזורים הקיימים של העיר.
הפגיעה בשטחים המיועדים לתכנית, אשר הוגדרו כבעלי ערכיות גבוהה ברובם במסמך הסביבתי שנערך לתכנית, מנוגדת לתכנון מוטה חוסן אקלימי ולתכנון סביבתי-חברתי. השטח המיועד לבינוי תורם כיום להיערכות למשבר האקלים בשני אופנים – הוא מאפשר חקלאות משגשגת כחלק להעלאת הביטחון התזונתי באמצעות ייצור מזון מקומי, והוא מהווה מסדרון אקולוגי להבטחת שלמות בתי הגידול הטבעיים.
מעבר לכך, התכנית כלל אינה מתייחסת למתקני אנרגיה מתחדשת ואף מעלה אפשרות להקמת מערכת חלוקה של גז טבעי – דלק פוסילי שהשימוש בו מצריך בניית תשתיות רבות ומורכבות בעלות השלכות סביבתיות נרחבות.
פגיעה במסדרון אקולוגי
בתקופה זו הוכרה חשיבותם של המסדרונות האקולוגיים כחלק חיוני בהיערכות למשבר האקלים, תוך הבטחת מעבר המינים ושלמות בתי הגידול, שירותי האבקה וכו'. המסדרון תלוי כמובן בקשר בינו לבין שטחים פתוחים נרחבים יותר – וככל שהמסדרון רחב יותר, כך מובטח החיבור בין אלו. המקומות בהם המסדרון צר במידה שמסכנת את מעבר המינים בו נקראים "צוואר בקבוק" – והם החלקים הפגיעים ביותר שבהם תלוי תפקוד המסדרון כולו.
כפי שניתן לראות בתמונות להלן, הבינוי המתוכנן חופף גם לחלק מהמסדרון האקולוגי, וחמור אף יותר – הוא מצמצם אף יותר את צוואר-הבקבוק.
בניית שכונה מנותקת מעורקי התחבורה הציבורית בעיר
הזכות לתחבורה ציבורית היא בסיסית, כמו לגן ילדים או כל שירות ציבורי אחר, ולכן יש מקום להטמיע בתכניות התניות לתכנון, למימוש של תכנון התחבורה הציבורית ולהפעלתה כתנאי להוצאת היתרי בנייה ולהיתרי האכלוס.
כאמור, טענו כי התכנית אינה עומדת בדרישות לתכנון משולב תחבורה ציבורית. לפי עקרון תכנון זה, יש לקשור את תכנון התחבורה הציבורית לתכנון הסטטוטורי החל משלביו המוקדמים ביותר. מהלך זה נדרש לאור הריבוי הטבעי הגבוה במדינה וההשפעות הסביבתיות השליליות של רמת המינוע הגבוהה בישראל.
הליך הבה"ת (בדיקת השלכות תחבורתיות) שנערך עבור תכנית זו, מעלה כשלים מהותיים של תכנית זו: היעדר קשר למוקדי הסעת המונים, הסתמכות על הרחבת כביש לשם העברת התנועה ברכב הפרטי, הסתמכות על הארכת נת"צים והגברת תנועת האוטובוסים באמצעות הארכת קווים.
מכך עולה כי הלקח מהקמת השכונות ה'ירוקות' במערב כפר סבא לא נלמד. שכונות אלה מתפקדות כיום כשכונות פרווריות שהקשר ביניהן למרכז העיר חלש. התוכנית המוצעת ממוקמת מעבר לשכונות קיימות, שכבר אינן מקשרות באופן רגלי או על ידי תחבורה ציבורית ראויה למרכז העיר. היא אינה מספקת את הנדרש עבור תחבורה ציבורית יעילה לתושבים העתידיים ואלו יצטרכו להמשיך ולהיות תלויים ברכב פרטי. המרחק בין שכונה זו לקווי הסעת ההמונים בכפר סבא מראה כי אלה אינם רלוונטיים עבור תושבי השכונה.
לסיכום, ברור כי השטח המיועד לבינוי תורם כיום להיערכות למשבר האקלים ופגיעה בו מנוגדת לאינטרס הסביבתי והציבורי. בנייה על חשבון שטחים פתוחים כה ערכיים ובמיקום כה רגיש, על רקע משבר האקלים המאיים על עתיד הדורות הבאים, היא כריתת הענף עליו אנו יושבים – כל שכן כאשר התכנית אינה מציגה אלטרנטיבה לנסועה הגבוהה ברכב הפרטי ואינה מקדמת מעבר לאנרגיה מתחדשת.
נמשיך להיאבק בתכנית ההרסנית הזאת, שמתעלמת מעקרונות יסוד בתחום התכנון ושמירת הטבע.
