נותנים את הזווית הסביבתית בכנס סביבה 2050

סביבה 2050 - גרפיקה ולוגואים של מארגני הכנס

לקחנו חלק בכנס השנתי – סביבה 2050 – אשר דן בחזון של פיתוח בר קיימא בישראל ובאמצעים הדרושים להשגתו.

המשתתפים בכנס כללו גורמי ממשל מהמשרד להגנת הסביבה וכל המשרדים הכלכליים והאחרים שעוסקים בסביבה ואקלים, נציגי תעשייה חדשנית ומסורתית, יזמים וסטרטאפים בתחום הקיימות, ארגונים ירוקים, כלכלנים, משפטנים ומומחים אחרים.

בכל אחד ממושבי הכנס השונים, אשר עסקו בדרג מקבלי ההחלטות, בתשתיות ואנרגיה, במדיניות סביבתית, בחדשנות טכנולוגית וקליימטק, בפסולת ועוד – אנשי ונשות המקצוע בארגון נתנו את הזווית הסביבתית וקישרו את הפאנלים וההרצאות השונות למציאות הסביבתית והחברתית שאנו נאבקים לשנות.

מושב מדיניות – עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, הסמנכ"לית שלנו

תמי הדגישה כי אנו נמצאים בפני משבר אקלימי קולוסאלי, ושעיוות המציאות במטרה להפוך אותה לכזו שקל יותר להתמודד איתה הוא סכנה ממשית. היא נתנה כדוגמה את חוק האקלים, שכולל כל כך הרבה פרצות וגמישות כך שהוא לא מאותת למשק על הצורך הקריטי בהפחתת פליטות, ולכן העברה של חוק במתכונת הזאת מסוכנת הרבה יותר מהיעדר חקיקה. תמי נתנה דוגמאות להחלטות שהוםפכות את הממשלה הנוכחית לגרועה ביותר לסביבה בישראל: ההחלטה בעניין הגדלת היקף שינוע הנפט של קצא"א דרך מפרץ אילת, ההחלטה על ביטול המס על כלי פלסטיק חד-פעמי וההחלטה העומדת על הפרק – להפוך את הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) לקבועה – ובכך תאפשר נגיסה בשטחים הפתוחים והחקלאיים ללא שקיפות ובהיעדר דיון ציבורי, באופן שיפגע בזכויות הסביבתיות של הדורות הבאים.

מושב חדשנות באנרגיה – ד"ר אריה ונגר, המדען הראשי

אריה סיפר על הסתירה בין האמירות היפות והחזון שמשרד האנרגיה מציב בתחום האקלים, לבין המציאות בפועל – מתן היתר להמשך פעילות לתחנות כח פחמיות ומזהמות, מתן היתרים ליוזמות לחיפוש מרבצי אנרגיה פוסילית, מיזמי פצלי שמן, מתן אישורים למתקנים חדשים של בז"ן למרות ההחלטה לפנות את אזור התעשייה במפרץ חיפה. בנוסף, אריה הדגיש את החשיבות של התכנית הלאומית לחיסכון והתייעלות באנרגיה – שחייבת להיות העדיפות העליונה – עוד לפני הסבת המשק לאנרגיות מתחדשות. לבסוף, אריה הדגיש שלפני שממהרים לקדם יוזמות אנרגיה מבוססת גרעין ומימן – חייבים לייצר מנגנוני רגולציה ופיקוח מתאימים במשרד האנרגיה, אשר יסדירו זאת וימנעו פגיעה אנושה בבטיחות ובביטחון שלנו.

מושב השקעות, חדשנות ומגמות בקליימטק – דלית משולם בומפילד, כלכלנית במחלקה הכלכלית שלנו

דלית סיפרה על החסמים העיקריים העומדים בפני הפיכתה של ישראל למובילה בחדשנות טכנולוגית סביבתית וקליימטק – היעדר אתרים לפיילוטים מקומיים, היעדר מסגרת רגולטורית בדמות חוק אקלים, אשר תציב יעדים מחייבים להפחתה ובכך ייצר ביקוש כלכלי לטכנולוגיית אקלים, וכן תקצוב ממשלתי מצומצם במיוחד ביחס לסכומים אשר מדינות אחרות מקצות מתוך התמ"ג שלהן.

מושב פסולת – עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה

מירב סיפרה על קצה המזלג על החשיבות של רגולציה מתאימה להפחתת זיהומים שונים – כדוגמת מזהמי ה-PFAS במקורות המים ובמים שמשמשים להשקיית גידולים חקלאיים, וכן התייחסה לצעדי רגולציה ומיסוי האפקטיביים ביותר – צעדים שיובילו להפחתה במקור – כדוגמת חוק השקיות ומיסוי כלים חד פעמיים – אפקטיביים בהרבה מפתרונות הטמנה, שריפה ומיון פסולת במורד הזרם.

בכל אחד ממושבי הכנס השונים אנשי ונשות המקצוע בארגון נתנו את הזווית הסביבתית וקישרו את הפאנלים וההרצאות השונות למציאות הסביבתית והחברתית שאנו נאבקים לשנות

מאמרים קשורים

הר תבור והעמק סביבו

המדיניות והאמצעים הנדרשים לשמירה על המסדרונות האקולוגיים

קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ושל האנושות, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם ושמירתם. אדם טבע ודין רואה בכך מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר ע"י ההמלצות המפורטות במסמך זה.

למאמר המלא
דליפת נפט באזור ניו אורלינס (צילום: DVIDSHUB ברישיון CC BY 2.0)

למרות ההיסטוריה של הדליפות, מקבלי ההחלטות מסייעים לקצא"א

טור דיעה מאת עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין |
אחרי אסונות זיהום הנפט בעברונה ובנחל צין, קצא"א לא נדרשת לתת דין וחשבון – אלא רק מקבלת רוח גבית להרחבת פעילותה העלולה לגרום לזיהום נוסף. בחברה דווקא נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת

למאמר המלא
בית עולה באש

היעדר היערכות אקלימית – מחדל שמסכן את חיינו

טור דיעה מאת אורלי בביצקי, ראש תחום חוסן אקלימי באדם טבע ודין | התחזיות שצפו אירועים כמו גל השריפות האחרון באזור לוס אנג'לס זכו במקרה הטוב למקומות אחרונים בסדרי העדיפויות, ובמקרה הרע ללגלוג. מה לגבי ישראל, מדינה הפגיעה במיוחד לסיכונים אקלימיים? תנסו לא להראות מופתעים, אבל ערוכים – אנחנו לא.

למאמר המלא
דילוג לתוכן