ביומו הראשון של חודש יולי, לאחר חודש ששבר את כל שיאי החום, וגרם אפילו לאדישים ביותר להודות ש"דבר כזה עוד לא היה" ו"מה עושים עם זה?", פרסם המשרד להגנת הסביבה את השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים. החלטת הממשלה ל"גיבוש המלצה לתוכנית פעולה לאומית" התקבלה כבר ביוני 2009 (אז הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בתחנת תל אביב היתה 25.03 מעלות, השנה הטמפרטורה הנמדדת ביוני היתה 29.7 מעלות). והנה, 15 שנה לאחר החלטת הממשלה, התפרסם "השלב הראשון בגיבוש תוכנית לאומית הכוללת בסופה פעולות יישום מוסכמות". שלב זה כלל סקירת תחום שינוי האקלים בעולם ובישראל, סקירה של תוכניות היערכות בין-לאומית, הגדרת חזון, עקרונות, יעדים ומהלכים, ושיתוף ציבור.
חשוב להדגיש, התוכנית שהתפרסמה מרשימה ומקצועית. נעשו סקרים ומחקרים, דיונים עם גורמי עניין ושיתוף ציבור. התוכנית מגדירה חזון: "חוסן והסתגלות לאומיים למגמות ההדרגתיות והקיצוניות של שינוי האקלים, לטובת שגשוג וצמצום הפגיעה בחברה, בכלכלה ובסביבה". ובנוסף הוגדרו 16 יעדים ו-48 מהלכים הנדרשים ממשרדי הממשלה השונים במסגרת חמישה נושאים שנקבעו: בטחון וחירום, כלכלה, שטחים בנויים ותשתיות, חקלאות טבע ומים ובריאות ורווחה. התכנית מגדירה גם נושאים רוחביים לדוגמת מערכות איסוף ועיבוד מידע, תחזיות אקלימיות וכדומה.
עוד חדשות טובות הן כי לראשונה התפרסמו מספרים מאחורי המילים. כך ראינו שהתוכנית, המתוכננת לעשר שנים, צפויה לעלות כ 9.5 מיליארד ₪, המחולקים בין 200 משימות לכ-30 משרדים וגופים ממשלתיים. על הובלת רוב המשימות אמונים המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות, כאשר את רוב המהלכים (כ-80%) ניתן להשלים תוך 5 שנים מתחילת הטמעת התכנית.
למרות שכרגע אין מהלכים לקרר את המרחב הציבורי, אנחנו בהחלט יכולים לקרר את התלהבותכם. המסמך שהתפרסם הינו "מיפוי ראשוני של מהלכים אפשריים למימוש". משמע, הצעה. הצעדים הבאים כוללים תהליך ניהול סיכונים מקיף, שהוא בעצמו שלב מקדים לקראת תוכניות ההיערכות הבאות. בנוסף תגובש מתודולוגיה לביצוע הערכת עלות-תועלת לתוכנית, בהתבסס על ניהול הסיכונים שעל בסיסה ייבחנו מהלכים מרכזיים בתוכנית על ידי המנהלת. הערכת כותבי התוכנית היא כי התהליך כולו יארך כשלוש שנים. כך שאם נניח כי לוחות הזמנים יישמרו, נוכל להתחיל בהטמעת התוכניות רק באמצע שנת 2027.
אין ספק שתהליכים לאומיים משמעותיים וחשובים חייבים להיעשות תחת תוכניות סדורה, בשיתוף כלל גורמי העניין והציבור ובהבנת כל בסיס הידע והמדע. עם זאת, זמן של 18 שנה לאחר החלטת הממשלה ו-9 שנים לאחר הקמת המנהלת לשינויי אקלים, לתחילת הטמעת התכנית, אינו סביר כלל, ולאור ניסיוננו, קיימת האפשרות שגם זמנים אלו יתארכו.
זאת ועוד, כרגע לא מובן מהיכן יגיע אותו תקציב הן לשלב הבא של התכנית והן להטמעתה. בסוף 2023 ויתרה השרה סילמן על תקציב האקלים של המשרד להגנת הסביבה וקוצץ דרמטית תקציבם של משרדי הממשלה האחרים, ביניהם משרד החקלאות והבריאות, החשובים במימוש התכנית. משרד האוצר, חלק מהותי וחשוב בכל תוכנית היערכות, אף בולם, לפי מבקר המדינה, את האמצעים הדרושים ואינו נוקט יוזמה. ואם במשרד האוצר עסקינן, חשוב עוד לציין כי חלקן של הפעולות בנושאי האנרגיות המתחדשות והאיפוס הפחמני בתכנית קטן בצורה משמעותית, נושאים אקוטיים ביותר בכל תכנית היערכות.
כך שאמנם יש לברך על כל פעולה שנועדה לקדם את ההיערכות למשבר שנמצא כבר בעיצומו וחזוי להתגבר עלינו. עם זאת, ללא תקציבים מספקים וכוח אדם מקצועי בכמות הנדרשת, ישנה סבירות גבוהה כי לוחות הזמנים יתארכו, היערכות אמיתית לא תעשה ותחילת הטמעת התוכנית תהא, כהרגלנו, מעט מיד ומאוחר מדי.
