אדם טבע ודין מייחלת ופועלת שנים רבות לקידום משק אנרגיה בר קיימא בישראל, ובכלל זה ייצור חשמל בעיקר מאנרגיות מתחדשות (כגון שמש ורוח), התייעלות אנרגטית שתמנע את הצורך בהקמת תחנות כוח מיותרות וחדירה מסיבית של טכנולוגיות אגירה, יחד עם מאבק עיקש לצמצום זיהום האוויר במדינת ישראל.
ככלל, אין כל מקור אנרגיה מושלם אשר לו יתרונות בלבד. אמנם הגז הטבעי הוא “נקי יותר” ממקורות אנרגיה מזהמים במיוחד כמו פחם וסולר, אך יחד עם זאת, הגז הינו דלק פוסילי שיוצר פליטות של זיהום אוויר וגזי חממה, השימוש בו מצריך בניית תשתיות רבות ומורכבות בעלות השלכות סביבתיות נרחבות (על האוויר, הים, שטחים פתוחים, מאגרי מים, ועוד), ובשימוש בו יש גם סיכונים. אנו מודעים היטב לתועלות בשימוש בגז הטבעי שהתגלה במים הכלכליים של מדינת ישראל, ובשל כך אין אנו מתנגדים בצורה נחרצת לשימוש בגז טבעי במשק האנרגיה הישראלי. יחד עם זאת, יש לראות בתקופה זו, תקופת הביסוס של המשק הישראלי על גז טבעי, כשלב מעבר בלבד למשק אנרגיה בר קיימא ולפעול בהתאם לכך.
בשל יתרונותיו של הגז הטבעי בשלב זה של פיתוח משק אנרגיה בר קיימא בישראל, לעמדתנו יש לפעול לחיבור הקידוחים למערך טיפול ולמערכת ההולכה תוך נקיטת פעולות להשגת מרב התועלות ממנו (בין היתר תוך שימוש מהכנסות הגז כדי להגדיל את אחוזי המתחדשות במשק) בד בבד עם פעולות למזעור נזקיו.
מיקום המתוכנן של אסדת לוויתן, כ-10 ק”מ מהחוף הוא תוצר של מאבק מוצלח של תושבים עם ארגוני סביבה שלא לאפשר את הקמת האסדה (בפועל מתקן לטיפול והפרדה של הגז הטבעי) על החוף בקרבת אוכלוסייה. מדובר בהישג סביבתי משמעותי הממזער לרמה סבירה ומידתית את הסיכונים מזיהום אוויר.
המומחים באדם טבע ודין ערכו מספר בדיקות מקצועיות בהיבטים הסביבתיים של זיהום האוויר הנוגעים לאסדת הגז המתוכננת. בדיקות אלו כללו קריאת חומרים מקצועיים, שמיעת הרצאות, פגישות עם מומחים מהאקדמיה, מהמשרד להגנת הסביבה, עם נציגי התושבים המובילים את המאבק ועם מומחים ויועצים מחברת נובל אנרג’י ושותפויות הגז. למידע והנתונים שהתקבלו מפגישות אלו התייחס מומחה האוויר של אדם טבע ודין בחוות דעת מקיפה.
לאחר בחינה מקיפה זו אדם טבע ודין הגיעה למסקנה כי החשש לזיהום אוויר כתוצאה מהאסדה בחוף נמוך. הוא נמוך מאד בשגרה ועל אף האפשרות לזיהום גבוה יותר בחוף במצבי תקלה, הרי שמבנה האסדה יחד עם מנגנוני רגולציה ופיקוח הדוקים, יחד עם הסתברות חלקית (ולא וודאות מלאה) שתקלה חמורה ונדירה תתרחש דווקא בימים של תנאים מטאורולוגיים קשים אנו סבורים כי גם חשש זה אינו חמור.
יתרה מכך, יש לזכור כי מיקומה המתוכנן של האסדה מבטיח כי יחול עליה כלל החקיקה הסביבתית הישראלית – בין השאר חוק אוויר נקי. הניסיון של אסדת תמר מצביע על חולשה יחסית של הרגולטור בפיקוח על אסדות שאינן נמצאות במים הטריטוריאליים של ישראל זו לצד ההחלטה המבורכת של המשרד להגנת הסביבה לאחרונה לדחות את הבקשה להיתר פליטה של אסדת לוויתן במתכונתה הנוכחית.
למרות האמור לעיל, אין לקבל מצב כי לישראל אין יכולות אכיפה ורגולציה גם במים הכלכליים. זה בפרט לאור ההקמה הצפויה של אסדה מעל המאגרים כריש ותנין הנמצאים במרחק של 90 ק”מ מערבית לגוש דן וכוונת המדינה לפתח את המים הכלכליים. אדם טבע ודין משקיעה מאמצים רבים בהחלת החוק הישראלי גם על המים הכלכליים וזה באמצעות שיפור טיוטת חוק האזורים הימיים וחיזוק תפקידו של המשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק זה.
כל אלו, יחד עם מרחק הזמן מההחלטה המנהלית שקבעה את מיקום האסדה, הביאו את אדם טבע ודין להחלטה שהוא אינו מוצא לנכון להיות שותף במאבק להרחקת האסדה המתוכננת מהמיקום שנקבע. אדם, טבע ודין ימשיך להתמקד בשאלות הרגולציה, הפיקוח, הניטור, וכדומה. יש צורך במתן היתרים קפדניים ביותר לאסדה זו, המתבססים על הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת פליטות, על דרישות תפעוליות וסביבתיות מחמירות, על מערכות ניטור, בקרה ודיווח מתקדמות, ועל שולי ביטחון המתבססים על עיקרון הזהירות המונעת.
לעמדתנו יש לפעול כבר היום להבטיח את כניסה מסיבית של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית למשק הישראלי יחד עם סגירה מידית של התחנות הפחמיות המזהמות. לאחר שיהיו שלוש מערכות אספקה נפרדות (תמר, לוויתן וכריש/תנין) תהיה למשק הישראלי יתירות מספקת, ויש לבחון שינוי גישה בישראל באשר להמשך פיתוח האזורים הימיים שלה. איננו סבורים כי יש מקום להקמת תעשיית גז ונפט בים מעבר למאגרים הנ”ל, וכי יש צורך להגדיל בצורה ניכרת את היעדים הלאומיים בעניין אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית התחרות במשק הגז אינה מצדיקה את העלות הרבה ואת הנזק הסביבתי שבפיתוח תשתיות נרחבות לכל מאגר, קטן כגדול, ואין להפוך את הים התיכון לחצר האחורית של מדינת ישראל.
