עמדת המתמודדים לראשות עיר בנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים

ראשית, אנו רוצים לציין את המועמדים המשקיעים שענו בפירוט על הנושאים. סך הכל ענו על הסקר 19 מועמדים מתוך 128 פניות ששלחנו (הרשימה המלאה למטה).

המשקיענים והמשקיעניות:

1. הדר לביא, מועמדת כפר סבא
2. תמר קידר, מועמדת אשקלון
3. אהרון אורגד, מועמד נתניה
4. ניר קריסטל, מועמד רעננה

*ראשי ערים מכהנים ענו מאוד יפה – הפירוט שלהם זה בדרך כלל חלק מתוכנית המאיץ.  

עובדה ידועה היא, כי כוחן של ערים ורשויות מקומיות, לדאוג לחיי התושבים, במידה לא פחותה מאשר הרשויות הלאומיות ולעיתים אף במידה טובה יותר. עדות לכך ראינו גם בזמן משבר הקורונה, ולצערנו גם בפרוץ מלחמת 7 באוקטובר, כאשר רשויות רבות קלטו אליהן מפונים ביעילות וברצון.

כך גם בנושא הסביבה והערכות לשינויי אקלים. ההערכות המקומית הממוקדת גיאוגרפית, אקלימית וחברתית מהווה כלי יעיל להתמודדות נכונה עם משברים כגון גלי חום קיצוניים או הצפות ושיטפונות. לדוגמא, העיר פריז חוותה בשנת 2003 גל חום קיצוני אשר גבה את חייהם של כ-15,000 אזרחים, רובם מאוכלוסיות מוחלשות. לאחר גל החום, הכינה העיר תכנית מפורטת להתמודדות עם משבר האקלים, ובגל שהגיע ביוני 2019, המספר ירד לכ-1500 אזרחים. בישראל, 92% מהאוכלוסייה מתגוררת בערים, כך שמקומה של הרשות המקומית בשמירה על הסביבה ובהיערכות למשבר האקלים, קריטי.

לפיכך, ביקשנו לוודא כי נושאי הסביבה והאקלים נמצאים בראש סדר היום הציבורי בבחירות לרשויות המקומיות. כבר בחודש ספטמבר 2023, כאשר נראה היה שהבחירות המקומיות ממש בפתחנו, נשלחה ל128 מועמדים לראשות עיר – מכהנים ומתמודדים[1] פניה לקבלת עמדתם בנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. בפנייה אף פורטו התחומים בהם התבקשו המועמדים לפרט את מחויבותם לקידום הנושא, לרבות תוכניות פעולה. התחומים היו: אוכלוסיות פגיעות; ייעור, הצללה ויחס לכריתת עצים; קידום התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיות מתחדשות; שימושים בגגות בעיר והתייחסות להצפות וניהול מי נגר; התייחסות לסביבה החופית כמרחב ציבורי פתוח (רלוונטי לערי חוף); טיפול בפסולת ופלסטיק; מדיניות תחבורה ציבורית; צדק סביבתי במרחב הציבורי; שקיפות בנושאי סביבה ואקלים ומעורבות הציבור בהליכי תכנון.

הפנייה נשלחה בשנית בתחילת פברואר 2024 ולהלן הממצאים שהתקבלו (הצגה גרפית של הממצאים נמצאת במסמך מצורף):

1. מתוך 128 פניות התקבלו 19 תשובות. שמונה מהמשיבים הינם ראשי ערים מכהנים כאשר שישה מערים אלו חברות בתוכנית "המאיץ" של המשרד להגנת הסביבה כך שרוב תשובותיהם היו הצגת היעדים והפעולות של התוכנית. שני ראשי העיר הנוספים, מאילת ובאר שבע, לא נכללים בתוכנית המאיץ אך כתבו תכנית היערכות ביוזמת העיר.

2. ביותר משני שליש מהתוכניות/מצעי בחירות שנשלחו לא מופיעה כלל התייחסות לאוכלוסיות פגיעות, מרכיב ליבה של תוכניות הערכות לשינויי אקלים. מיפוי אוכלוסיות אלו ותכנון הפעולות הנדרשות בזמן אירועי אקלים קיצוניים חייבים להיות מהפעולות הראשונות בהיערכות.

3. כ-90% מהמועמדים התייחסו לנושא נטיעת העצים והתחייבו להמשך נטיעות בשטחן. מתוכם, 3 פניות התחייבו גם על יעדים כמותיים (הדר לביא המועמדת לעיריית כפר סבא, יאיר רביבו ראש עיריית לוד ורז קינסטליך ראש עיריית ראשון לציון). בנושא הכריתות מחצית מהמשיבים לא התייחסו לנושא או השיבו כי "עדיף להימנע"/יוצב שלט/יעשה שיתוף ציבור או הצהירו כמה עצים יינטעו כפיצוי על העץ שנכרת. השאר התחייבו כי הכריתה תעשה במקרים בטיחותיים בלבד, כאשר אין מוצא אחר ובאישור הרשות.

4. בנושא האנרגיות המתחדשות, כשלושת רבעי מהמשיבים הצהירו על פעולות לניצול גגות מבני הציבור להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות להפקת אנרגיה. שאר המשיבים לא פירטו והסתפקו בהצהרה כי הם מחויבים להפחתת פליטות או לקידום אנרגיה מתחדשת.

5. התייחסות משמעותית היתה לנושא ההצפות ומי נגר. אמנם שלושה מהמשיבים לא התייחסו כלל לנושא, שמונה התחייבו על קידום תכנית אב והשקעה בתשתיות ניקוז, עירייה אחת השלימה את תכנית האב לניקוז (ראשון לציון) ושישה מהמשיבים פירטו את הפעולות כגון ניצול מי הנגר ואיגומם, קידום ביופילטרים ופרויקטים המעודדים חלחול, התנגדות לבנייה על קרקע חקלאית ופירוק משטחי בטון ישנים.

6. תשעה משיבים הינם מתמודדים ברשויות חופיות. פחות ממחציתם בלבד הצהירו כי ידאגו לשמור על נגישות החוף לציבור ושלושה הצהירו על פעולות לשמירה על החופים מפני תופעות שיניי האקלים. שני מועמדים הצהירו על בחינה מחדש של התוכניות המאושרות כרגע בחופים לאור המצב הבעייתי וכמה בודדים פירטו פעולות בנושאי ניקיון, שמירה על מצוקי הכורכר ונושא זיהום האור.

7. בתחום הפסולת והפלסטיק, כ-40% מהמשיבים בחרו לא לענות או שהסתפקו בהצהרות כלליות כגון "קידום הפרדת פסולת" או "קידום חזון עיר ללא פלסטיק". רק חמישה משיבים הצהירו כי יפעלו להפסקת שימוש בכלים חד פעמים במוסדות עירוניים, חינוכיים, חופים ופארקים. שישה משיבים הצהירו כי יפעלו לקידום הנושא בחנוך ושניים כי יגבירו את האכיפה.

8. בתחום התחבורה הציבורית, רוב המשיבים הצהירו כי "יעודדו שימוש בדרכי תחבורה אלטרנטיבים". שמונה התחייבו לשפר את מצב וכמות שבילי האופניים, למשל באמצאות הצללת השבילים, שישה התחייבו להוספת נתיבי תחבורה ציבורית ושאר ההצהרות עסקו בחישמול כלי התחבורה, קירוי או קירור תחנות אוטובוס הוספת עמדות טעינה חשמלית והגברת תדירות התחבורה הציבורית.

9. בתחום הצדק הסביבתי, כלל תשעת המשיבים שהתייחסו לנושא זה פירטו פעולות בנושא מרחבים משותפים פתוחים בלבד. כולם הצהירו על הקמות של פארקים או גינות קהילתיות נוספות, ומקצתם התחייבו על שיפור נגישות, שיקום אתרים או הגנה על אתרים קיימים.

10. לבסוף, שמונה מהמשיבים לא התייחסו כלל לנושא השקיפות ושיתוף הציבור, וארבעה (ראשי ערים מכהנים) טענו כי הקיים מספיק. המשיבים הנותרים הצהירו כי יקדמו פלטפורמות בהם יהיה ניתן לצפות בישיבות מועצה, דוחות, כגון זיהום אוויר, בתוכניות להן ניתן להתנגד ועוד.

לסיכום 

• • רק כחמישה-עשר אחוזים מהמועמדים לראשויות עירוניות ענו על השאלון אשר נשלח פעמיים. דבר זה מצביע על התייחסות השלטון המקומי לאיומי שינויי האקלים, איומים אשר לא בלבד שפוגעים באופן משמעותי באיכות חיינו, אלא אף מסכנים את חיינו, כפי שלצערנו חווינו באירועי ההצפות בחורף 2020.

     

• • רובם של אלו שכן השיבו על הפנייה, ואינם ראשי ערים אשר נמצאים כרגע בתהליך כתיבת תוכנית הערכות, עשו זאת ביסודיות אך עדיין התקשו לספק יעדים קונקרטיים. ראשי הערים המכהנים הציגו לרוב את התוכנית הקיימת.

     

• • יש לשים לב לנושא האוכלוסיות הפגיעות, אשר כלל התייחסויות מעטות למרות היותו קריטי בהיערכות לשינויי אקלים.

     

רשימת העונים על הסקר

לבסוף, אנו מבקשים להודות ולעודד את כלל המשיבים על הזמן והמחשבה שהושקעו בימים לא פשוטים אלו, ומקווים כי תוכלו לממש את חזונכם הסביבתי והמקיים.

[1] הפניות נשלחו למתמודדים לראשות ערים בלבד, ללא מועצות אזוריות או מקומיות