חופי הים הם אחד מאמצעי השיווק הבולטים של משרד התיירות בחו"ל, וכרגע נדמה שהם יהיו פתוחים לנצח. אלא שבשנים הבאות צפויה אוכלוסיית ישראל להמשיך ולגדול, ובהתאמה צפוי לגדול גם הלחץ על הקרקע הפנויה שעוד נותרה בארץ.
בניה בקו ראשון לכיוון הים משתלמת מאוד מבחינה כלכלית, והלחץ להמשיך ולבנות במקומות אלו אינו פוסק, למרות שמדובר בשטח שמטבעו אמור לשרת את כלל הציבור.
כיום, שטח גדול מרצועת החוף כבר תפוס וסגור בפני הציבור, על ידי נמלים, מתקנים ביטחוניים, ומתקני תשתית. המעט הנותר מאוים על ידי עשרות תכניות ישנות לבניית מגורים ומלונות על רצועת החוף, שאושרו לפני שעבר חוק החופים ושר התיירות היוצא התנגד לבחינה מחדש שלהן ולסיכוי לשנות אותן. וכן על ידי יוזמות חדשות להקמת מרינות, כפרי נופש, מגורים ומלונות – יביאו לכך שרק מעטים יוכלו ליהנות מחופי ים סגורים ופרטיים.
ומה עם כלל הציבור? לנו נותרו פחות מ-2 ס"מ של חוף פתוח לאדם ועם תכניות הבניה וגידול האוכלוסייה הצפוי, המצב עלול להחמיר.
אנו דורשים מהממשלה:
- לתמוך בקידום חקיקה המונעת בנייה הפוגעת בחופים מכוח תכניות בנייה ישנות.
- לא לאפשר מגורים ושימושים פרטיים אחרים בשטחים שנועדו לתיירות ונופש.
- לעשות תכנון מקיף וראוי של הסביבה החופית והגבלת הבניה בחזית הים, מה שיוצר חומות בחזית הים.
- להגדיל את מספר החופים המוכרזים.
- תחבורה ציבורית נוחה ואמינה לחופים המוכרזים, כולל בסופי שבוע.
מצילים את החופים הפתוחים – עכשיו!