נזכיר כי פסולת אסבסט היא סכנה בריאותית מובהקת, שחשיפה אליה יכולה להביא לתחלואה ואף מוות. במקום שבו הרשויות והתעשיה מעלו בחובתן, בית המשפט העליון חייב אותן לפנות את הפסולת ולשמור על בריאות התושבים.
החוק למניעת מפגעי אסבסט נכנסת לתוקף בשנת 2011 ומטרתו למנוע חשיפה של הציבור הרחב למפגעי אסבסט. החוק אוסר שימוש באסבסט בבנייה חדשה, קובע תאריכי יעד להוצאת אסבסט משימוש, מסדיר את רישוי העוסקים באסבסט ומגדיר את דרך התחזוקה של אסבסט קיים במבנים ציבוריים.
באפריל 2011 החל המשרד להגנת הסביבה בביצוע פרויקט לניקוי קרקעות הגליל המערבי מאסבסט. חברת איתנית, שהטמינה בקרקעות האזור פסולת אסבסט, הגישה עתירה לבג"ץ כנגד השתתפותה בעלויות השיקום. בהרכב של שלושה שופטים – גרוניס, הנדל וזילברטל – קבע בג"ץ כי יש לדחות את העתירה.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין" אמר כי "מדובר בפסק דין תקדימי ופורץ דרך בכל הנוגע לאחריות יצרן". עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, מנהלת המחלקה המשפטית באגודה הדגישה כי פסק הדין מהווה סגירת מעגל של תהליך שהחל לפני למעלה מ-10 שנים ביחד עם תושבי הגליל המערבי: "התושבים והמבקרים בגליל המערבי יוכלו להינות בשעה טובה מסביבה בריאה וראויה שאינה מסכנת את בריאותם באופן יומיומי".
