בינואר השנה תושבי אילת הופתעו לגלות עבודות בינוי וביטון אינטנסיביות בחופים הצפוניים של אילת, בסמוך לקו המים. התוכנית שעל בסיסה מתבצעות העבודות אושרה בוועדה המקומית אילת וקיבלה היתרי בנייה. אלא שאלה הוצאו על סמך תוכניות שאושרו בשנת 1983 ו-1988, לפני למעלה מ-30 שנה. המשמעות היא שהגנות שחלות על החופים כיום, מכוח תמ"א 13 (תוכנית המתאר של החופים) וחוק החופים, לא חלות על התוכנית הנוכחית.
לטענת ראש העיר של אילת, שמעון לנקרי, העבודות יבטיחו את המשך שימורה של רצועת החוף לצד פיתוח התשתיות הציבוריות ההכרחיות באיכות שמבטיחה עמידות והתמודדות עם ארועי מזג אוויר קיצוניים כדוגמת אותה סופה ידועה שהכתה בעיר במרץ 2020, והובילה להרס ולנזקים סביבתיים.
במשרד להגנת הסביבה הביעו הסתייגות מהתוכנית וביקשו להיות מעורב בהיתרי הבנייה לפני האישור. אלא שהליך הראישור של התוכניות נעשה ללא יידוע המשרד. לאחר ההיתרים ותחילת העבודות ביקשו במשרד כי העירייה תפסיק אותן, אולם הן עדיין מתבצעות. לאור התחלת העבודות, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד סיורים בחופים, מהם עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. כמו כן, במקרים מסוימים הבנייה צמצמה אף יותר את רצועת החוף הצרה העומדת לרשות הציבור: כמה מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.
מתן לוינסון, מתכנן מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה כתב על הסכנות מהתוכנית: "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית מזיק לסביבה, מסכן את האלמוגים של אילת, ולא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. ניכר שבתכנון החופים באילת לא נלקחו בחשבון שיקולים סביבתיים שהיו צריכים להישקל. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת".
אדם טבע ודין, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע וצלול, כתב מכתב לשר התיירות יואל רזבוזוב בדרישה דחופה לעצור את העבודות באופן מיידי, שכן העבודות מתבצעות בשיתוף משרד התיירות באמצעות החברה להגנות ים המלח. מתוך המכתב: "העיר אילת תמשוך אליה תיירים מקומיים וזרים לא בזכות משטחי בטון אינסופיים על חוף הים אלא בגלל מי המפרץ הצלולים ושונית האלמוגים שבהם. עבודות כפי שמבצעת עיריית אילת יגרמו לפגיעה אנושה באלמוגים ולפגיעה אנושה בפוטנציאל התיירותי של העיר." מכתב דומה נשלח גם לראש עיריית אילת, שמעון לנקרי.
