חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חוק ההסדרים – חקיקה הרסנית לסביבה

גם השנה, אישור תקציב המדינה על ידי הכנסת יהיה כפוף לקידום חקיקת חוק ההסדרים. חקיקת ההסדרים הממשלתית המקודמת השנה כוללת שורת צעדים הרסניים ותקדימיים, אשר יפגעו אנושות בהגנה החוקתית שחלה על הסביבה ובריאות הציבור.

גם השנה, אישור תקציב המדינה על ידי הכנסת יהיה כפוף לקידום חקיקת חוק ההסדרים. זוהי סדרת תיקוני חקיקה שמטרתם להוציא לפועל את מדיניות הממשלה, המאוגדת תחת הצעת חוק אחת ועולה לדיון במרוכז. ראשיתו של החוק היא במשבר האינפלציה של 1985, אז ביקשה הממשלה לקדם תכנית חירום לטיפול במשבר. מאז ועד היום חוק ההסדרים משמש, כאמור, לאשר במרוכז תיקוני חקיקה שונים, במקום להעביר חקיקה נפרדת של כל אחד מהם. כריכת החקיקה באישור התקציב (אשר שניהם כפופים למשמעת קואליציונית) מעלה ביקורת לפיה נפגעים עקרונות דמוקרטיים במהלך קידום חקיקה זו: מתבצע דיון פחות מעמיק על כל סעיף וסעיף בחוק, למרות שאלה לעיתים כוללים רפורמות נרחבות במשק ושינויי חקיקה מהותיים, ובכך נפגעת האפשרות לביקורת ציבורית אפקטיבית.

השנה, הופתענו לגלות שחקיקת ההסדרים הממשלתית כוללת שורת צעדים הרסניים ותקדימיים, אשר ייפגעו אנושות בהגנה החוקתית שחלה על הסביבה ובריאות הציבור.

כך למשל, מקודמת שורת הקלות בהליכי אישור תכניות מתאר ארציות, מחוזיות ותכניות לתשתיות לאומיות. על פניו מדובר במהלך חיובי להסרת חסמים, אלא שלאחר בחינה, הצבענו על כך שחלק מהצעדים אינם נשענים על תשתית עובדתית המצדיקה את הפגיעה הקשה הצפויה מהם. הם גם מצמצמים משמעותית את יכולתו של הציבור ושל גופים ממשלתיים ואזרחיים, המייצגים אינטרסים סביבתיים, להשמיע את קולם בהליכי התכנון וברישוי מתקני תשתיות לאומיות. ההקלות שכלולות בחוק חותרות תחת הליכי התכנון הקיימים וסמכותם של גורמי המקצוע והפיקוח הסביבתיים – הולחוף (הועדה לשמירת הסביבה החופית), יועצי הסביבה מטעם המשרד להגנת הסביבה, פקיד היערות ועוד. בין ההקלות ניתן למנות:

  • מקודמת החרגה של פרוייקטים של תשתיות לאומיות ותכניות מתאר ארציות מאישור בולחוף. נזכיר שהולחוף היא הוועדה שאמורה לבחון תכניות בנייה של מתקנים ומבנים שעתידים לקום בשטח הסביבה החופית, מתוך הבנה כי מדובר במשאב צר שלציבור יש זכות גישה אליו. נישול הולחוף מסמכויותיה עת מדובר בתכניות תשתיות כאמור – תרמוס באופן מוחלט את השיקולים הסביבתיים, ותוביל לפגיעה לא מידתית בציבור.

  • מקודם סעיף לפיו פקיד היערות לא יוכל לאסור על כריתת עצים ללא אישורו של מנכ"ל משרד האוצר ושל מנכ"ל המשרד הממשלתי שאחראי על אותו פרוייקט, כאשר בדרך כלל מדובר בפרויקטי תחבורה או אנרגיה. בימים אלה, בהם שיאי כריתת העצים נשברים שוב ושוב בכל שנה וקנסות על כריתה לא חוקית לא נגבים בצורה מספקת – קיצוץ סמכויותיו של הגורם שאמור לספק הגנה לעצים הוא גזילת כבשת הרש. דווקא במציאות של משבר האקלים, צריך להגן על העצים הבוגרים, הסופחים גזי חממה וזיהום ומספקים הצללה ואיכות חיים.

  • החוק ייאפשר חריגה משמעותית מספי הרעש המקסימליים הקבועים בחוק, במסגרת מיזמי תשתית מועדפים. כמו כן הוא יגביל את יכולתם של גורמי פיקוח ואכיפה להוציא צווי הפסקה מנהליים למיזמים הגורמים למפגעים סביבתיים, לרבות מפגעי פסולת, ריח ורעש.

  • החוק מכתיב הכללת מתקני דלקים פוסיליים, תשתיות תעופה, נמלים וכבישי אגרה – כולם בעלי פוטנציאל השפעה הרסני על הסביבה ועל האקלים – תחת ההגדרה תשתיות חיוניות, על כל ההקלות הרגולטוריות הנלוות לכך.

  • זכות הגשת הערר והגשת התנגדויות מטעם הציבור לתכניות תשתיות לאומיות ותכניות מתאר תצומצם משמעותית במסגרת סעיפי החוק. זאת ועוד, החוק כולל תיקון לחוק התכנון והבנייה, לפיו תכניות מתאר ארציות או תכניות לתשתיות לאומיות ייאושרו אוטומטית בתום 14 ימים מהגשתן לאישור הממשלה. מהלכים אלה עתידים למנוע דיון מעמיק ומשמעותי וביקורת ציבורית של התכניות המוצעות ואיכותן. כתוצאה מכך צפויות לעבור תכניות אשר פגיעתן הפוטנציאלית בזכויות אדם ובסביבה היא הרת אסון.

  • החקיקה כוללת הוצאת הייעוץ הסביבתי בפרוייקטי תשתית גדולים מידיו של המשרד להגנת הסביבה, ומינוי יועצי סביבה פרטיים במקום. יועצי סביבה שהם עובדי מדינה אמונים לשמור על האינטרס הסביבתי, בעוד כאלה שאינם עובדי מדינה עלולים להימצא בניגוד עניינים בשל העסקתם על ידי היזמים. התוצאות של מהלך זה צפויות להיות הרסניות לסביבה, אשר אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות של היזמים גם ככה.

  • מוצעים פטורים שונים מהליכים בסיסיים בתכנון (כגון ביצוע שינויים בתכניות קיימות, העתקה שלהן למקום אחר – גם אם מדובר בשטח מוגן – ללא כל צורך באישור של מוסדות התכנון) בכל הנוגע למתקני תשתיות לאומיות, אשר יצמצמו את האפשרות להתנגד ולבקר באופן אפקטיבי תכניות אלה – את זו של הציבור וגם את האפשרות של מוסדות התכנון עצמם.

בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים מקודמות הקלות שיינתנו למתקנים לייצור חשמל בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק אוויר נקי והיתר הפליטות. כך, החברה הממשלתית האחראית לניהול מערכת החשמל (נגה) תוכל לאפשר המשך פעילות של תחנות הכח הפחמיות המזהמות באין מפריע, תוך פגיעה קשה בבריאות הציבור ובמאמצי הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל.

עוד מקודמים מהלכים להאצת הליך הרישוי ואישור תכניות לדיור ולמבני ציבור, גם כאשר ההליך הזריז בא על חשבון בחינה מעמיקה של השלכות התכניות על הסביבה והציבור. זאת, תוך התעלמות מקולו של הציבור ושל גורמים מייעצים אחרים בהליך. מהלכים אלה כוללים מתן סמכות לוועדות ערר שלא לעכב היתרי בנייה – גם אם הוגש לגבי התכניות ערר – דבר העלול לגרום לפגיעה סביבתית בלתי הפיכה גם במידה שהערר מתקבל. הם גם כוללים מתן סמכות למתכנן המחוזי, לאפשר חריגה של תכניות מהשטח המקורי שהוקצה להן – גם אם מדובר בשטחים בבעלות אחרת, או בשטחים מוגנים.

לבסוף, מקודם סעיף מקומם החותר תחת עקרונות הצדק הסביבתי – סעיף אשר ייאפשר למעשה לרשות לאכיפת מקרקעין להוציא צו מנהלי לסילוק פלישות בקרקע למבנים אשר נבנו ללא היתר, כולל סמכות לנתק מבנה מרשת החשמל, המים או הטלפון – עם החרגה למבנים המשמשים למגורים. סעיף זה בכל זאת ייאפשר לבצע את האמור במוסדות חינוך בכפרים בדואיים לא מוכרים, לדוגמה, וזאת למרות חובתה של המדינה לאפשר גישה בסיסית לחינוך לכולם.


אז אם לסכם, חוק ההסדרים המקודם על ידי הממשלה הנוכחית יפר בצורה גסה את האיזון בין החשיבות המוקנה לשיקולי הגנת הסביבה מול שיקולים כלכלה ופיתוח (שהוא שברירי ומוטה לטובת האחרונים גם ככה). החוק עתיד להפקיע את סמכויות הרגולטורים הסביבתיים, גורמי התכנון, הפיקוח והאכיפה, ויאפשר מהלכי פיתוח שאינם סבירים נוכח הפגיעה הקשה בסביבה ובבריאות הציבור. היות שמדובר בשינויים ארוכי טווח, שוודאי לא ניתן לאמר כי הם נחוצים לצורך מימוש תקציב שנתי (או דו שנתי) ספציפי כלשהו, הרי שעצם הכללת הסדרים מוצעים אלה בהצעת חוק עמוסה המאושרת בפרק זמן קצר היא בלתי סבירה. זהו חוק הרסני לזכויות האדם הסביבתיות של כל אחד ואחת מאיתנו.

חלק מהצעדים המקודמים בחוק ההסדרים אינם נשענים על תשתית עובדתית המצדיקה את הפגיעה הקשה הצפויה מהם, והם מצמצמים משמעותית את יכולתו של הציבור ושל גופים ממשלתיים ואזרחיים, המייצגים אינטרסים סביבתיים, להשמיע את קולם בהליכי התכנון וברישוי מתקני תשתיות לאומיות.

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי סביבתי

בכנסים של ה-INSS שעסקו בביטחון האנרגטי של ישראל ובשיקום יישובי העוטף השמענו את עמדתנו הברורה: אין שיקום אמיתי לעוטף בלי שיקום סביבתי ואין עתיד בר קיימא למדינת ישראל ללא התייחסות רצינית לאתגרים שמביאים עמם המשברים הסביבתיים, ובראשם משבר האקלים.

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן