בימים אלו של אבל, שכול וציפייה דרוכה להחזרת החטופים הביתה, הצוות המקצועי שלנו פועל בשיתוף מנהלת תקומה, לקידום מתווה סביבתי לשיקום יישובי העוטף.
במתווה שלנו, הכולל התייחסות למנועי צמיחה כלכליים-סביבתיים בנושאי תכנון, אנרגיה, פסולת וחקלאות ביישובי העוטף, טמונה גם ההזדמנות העתידית לשיקום וצמיחה ארוכת טווח. הצוות המדעי, הכלכלי והתכנוני שלנו התמקד בארבעה תחומים מרכזיים – חקלאות, בנייה ופיתוח, אנרגיה וטיפול בפסולת. כולם נשענים על העיקרון של יצירת מעגלי ייצור וצריכה קטנים וסגורים ככל הניתן, במטרה לחזק את הכלכלה המקומית, להגביר חוסן לאומי ולאפשר תלות קטנה יותר בייבוא. להלן נציג את ההמלצות העיקריות שלטעמנו נכון לשלב ולהטמיע בהחלטות הממשלה העוסקות בנושא, לצד הקצאת התקציבים המתאימים ליישומן.
חקלאות וביטחון תזונתי
חקלאות חבל התקומה מהווה מרכיב מרכזי בביטחון התזונתי של מדינת ישראל, עם היקף של מעל 25% מגידולי השדה וכ-10% מהמטעים בארץ. ככלל, הפוטנציאל טמון בחיזוקה של חקלאות מקומית, הן ככוח מניע עבור הכלכלה המקומית במונחים של יצירת מקומות עבודה ושמירה על יציבות עבור החקלאים, והן לטובת חיזוק החוסן הלאומי והביטחון התזונתי, שגם בהם יתרונות כלכליים מובהקים. עיקר המלצותינו בהקשר זה:
- יצירת מתווה הקלות לחקלאי חבל תקומה – כאזור בעל חשיבות אסטרטגית, יש לפעול לטובת מתן מעמד מיוחד לחקלאות באזור זה, באופן שיאפשר, בשגרה ובחירום, להתייחס לשטחים החקלאיים באזור כחיוניים, על כל המשתמע מכך, הן בתמיכות כלכליות והן בתנאים אחרים.
- סימון מוצרים ייעודי עבור תוצרת חקלאית מחבל זה – סימון תוצרת הוא כלי מקובל ומשמעותי לשינוי דפוסי צריכה ולהעלאת מודעות; תוצרת חקלאית מחבל תקומה היא גאווה לאומית, וכך יש למתג אותה, הן לטובת העדפת צרכנים והן בכדי לרומם ולחזק את החקלאים.
- קידום עקרונות חקלאות מקיימת כפרויקט דגל בחקלאות הישראלית – תוצרת מקומית עדיפה תמיד על-פני כזאת מיובאת ברמה הכלכלית, אך יש לשאוף שיהיה כך גם ברמה הבריאותית, כאשר שיקום של חקלאות חבל תקומה ייעשה על-פי עקרונותיה של החקלאות המקיימת.
אנרגיה
- כינון משק אנרגיה בר-קיימא בחבל תקומה כחלוץ למדינת ישראל – כבר היום ניתן לזהות פגיעה חמורה בתשתיות, וצורך משמעותי לחיזוק החוסן של משק האנרגיה בחבל ארץ זה, כך שיבטיח רציפות אנרגטית בתנאים ביטחוניים ואקלימיים קשים מחד, אך גם יוכל לספק צרכים של אוכלוסייה שתלך ותגדל, מאידך. משק אנרגיה בר-קיימא הוא מנוע צמיחה משמעותי, ויכול להוות כזה ביתר שאת בחבל תקומה, כחלוץ למדינת ישראל כולה.
- הסרת חסמים בפני התקנה ושימוש באנרגיות מתחדשות – כחבל ארץ מרוחק ורווי שמש, עלינו לעשות שימוש מירבי באנרגיה סולארית, נקייה וזולה. בכדי לייצר שימוש נרחב באנרגיה זו בחבל תקומה, חשוב מאד להסיר שלל חסמים רגולטוריים שמונעים הטמעה מלאה של אמצעי ייצור והולכה של אנרגיה זו, מאסדרה לוועדי בתים, דרך החלת פטור ממס לרשויות מקומיות ועד הגברת דו-שימוש בשלל המוקדים המאפשרים זאת.
- הסרת חסמים להתייעלות ההפקה וההולכה – הקמת מתקני אגירה, פיתוח רשת הולכת החשמל וחיבור מהיר לגז הם רק חלק מן הצעדים המיידיים שיש לנקוט בכדי לרומם את חבל תקומה במהירות ולאפשר לו להמשיך ולהצמיח חקלאות ותעשייה.
בניה ופיתוח
תכנון ובנייה מחדש של חבל ארץ שחווה הרס כה משמעותי וטראומה בלתי נתפסת, מחייב התייחסות מתכללת ומקיפה, הכוללת:
- שיתוף ושמירה על שיח עם התושבים – כל צעד תכנוני שיילקח באזור חייב להיעשות בשיתוף מלא של התושבים החוזרים, מתוך הבנה ששבר האמון ותחושת הביטחון מחייבים היבנות הדדית. התושבים הם מי שעתיד לחיות שם ומי שבילה שם בעשורים הקודמים; עתידם בחבל ארץ תקומה שזור בניסיונם בו ואהבתם אליו.
- הקפדה על בדיקות נאותות בשלב התכנוני – חשוב מאד להקפיד על ביצוע מלא, הן של סקרים סביבתיים מקיפים ומלאים והן של בדיקות סטטוטוריות, וזאת בכדי שבנייה מחדש לא תתקיים על אזורים שאינם נאותים מבחינה בריאותית או סביבתית מחד, אך גם בכדי להסיר סרבול וסחבת מאידך.
פסולת
- טיפול מקומי בפסולת הבניין לטובת בנייה מחדש של תשתיות – היקפי פסולת בניין עצומים מצויים בשטח חבל תקומה, כתוצאה מן ההרס והלחימה. על פניו, מדובר במפגע משמעותי שיש לפנותו לטובת פינוי השטח לבניה מחדש. אך אנו מציעים להתבונן על פסולת זו באופן שונה – במקום לשנע את פסולת הבניין, נמליץ לנסות ולייצר "מערכי מחזור" מקומיים, על-ידי הבאתן של מגרסות ומנפות ניידות, ושימוש חוזר בחומר הגרוס לטובת שכבות פנימיות של כבישים ושבילים. באופן זה נייצר חיסכון משולש: גם נימנע מעלויות שינוע, גם נחסוך בעלויות חומרי גלם בתוליים וגם נטפל מקומית בפסולת ונחסוך זיהום סביבתי.
- שמירה על עקרונות הפרדה ומיון עבור זרמים שונים בשטח – בשטחו של חבל תקומה מצויים כעת שלל פסולות ממינים שונים, כתוצאה מן ההרס העצום והנטישה. מדובר בפסולת גושית מעורבת. בכדי להימנע מזיהום משני לזה שכבר נגרם, חשוב לנסות ולטפל בפסולות באופן הסביבתי ביותר, ולייצר מערכי מיון מקומיים כך שכמה שיותר מהפסולות תופרד בטרם תישלח למתקני הטיפול. באופן זה ניתן יהיה גם להגדיל רווח כלכלי מחומרים שמופרדים במקור (או הכי קרוב לכך).
- הקמת מערך טיפול מתקדם בפסולת לטובת הגברת נצילות – כמובן, ישנה גם הזדמנות בתהליך הקמתו מחדש של חבל תקומה, וככל שאנו מייצרים מחדש מערכות ותשתיות נוכל לבנות מחדש גם את מערך הטיפול בפסולות כך שיהיה מופרד במקור ויאפשר נצילות מקסימלית של חומרי גלם בעתיד. חבל תקומה, בהיותו מרוחק יחסית ממתקני מיון מחד וחשוף מאד למפגעי אקלים מאידך, מהווה קרקע אידיאלית ליישום הפרדה וטיפול בזרמי הפסולת השונים במקור, תהא זו פסולת אורגנית שתוכל לשמש כקומפוסט לאתרי החקלאות הרבים או פסולת מעורבת שתעבור גזיפיקציה במתקני טיפול מקומיים, ואפילו סימביוזה תעשייתית בין חלק מהמפעלים באזור להשמשה מחדש של חומרים שניתן להעביר בין המפעלים.
ישראל הפצועה והשסועה שלאחר ה-7 באוקטובר כבר לא תראה כתמול שלשום. כמאמר הקלישאה הצבאית השחוקה – פקודות נכתבות בדם – הרי שלמרבה הצער, ישנם גם מקרים בהם שיקום והתחלה מחודשת זוכים לתנופה, הטמעה וביצוע רק לאחר אסונות קשים. כאמור, חבל תקומה זקוק לשיקום סביבתי נרחב והוליסטי. מי ייתן והמלצותינו החשובות המפורטות יסייעו במקצת לשיקום הנפשי, הפיזי והמעשי של תושבי העוטף ושל האזור כולו. מי ייתן והן יהוו גם פלטפורמה ארוכת טווח למנועי צמיחה כלכליים, לחבל תקומה ולמדינת ישראל.
