לפני כשנתיים למדנו על היוזמה לבנות מתקן אימונים ללחימה בשטח בנוי באזור עין פית – מעיין הנמצא בצפון רמת הגולן, ברצועה של שטח טבעי ערכי המהווה מסדרון אקולוגי בין שמורת הטבע אודם שממזרח, לבין שמורת נחל הבניאס שממערב. המעיין נובע כל השנה והוא בעל חשיבות אקולוגית ותרבותית כאחד – הן עבור המטיילים, המגיעים אליו לאורך כל השנה, והן עבור מגוון עשיר של בעלי חיים, להם הוא מהווה נקודת שתייה קריטית, ואף מקור מים יחיד בעונות היבשות.השרידים הארכאולוגיים, הבוסתנים והצמחייה המפותחת הופכים את האזור לפנינת טבע ייחודית ומבוקשת.
מאז שלמדנו על היוזמה הבעייתית, שצפויה לשבש את הגישה של מטיילים ולהפר את המערכת האקולוגית, ניסינו לקבל מידע על הליכי התכנון להקמת מתקן האימונים. כך פנינו לפני כשנתיים למערכת הביטחון, ללא מענה. רק לאחרונה למדנו על החייאת היוזמה מחדש ופנינו שוב, הפעם ישירות לצבא, כדי לקבל את המידע שביקשנו. למעשה, למרות שפנינו לצבא יותר מפעם אחת, עד היום לא קיבלנו מהם את המסמכים שמכוחם אושרה הקמת המתקן!
אם כן, אין לנו אלא להסיק שהתוכנית אושרה במסלול עוקף ועדות התכנון, תוך פנייה לוולמ"ב (הוועדה למתקנים ביטחוניים). למרות שלמערכת הביטחון ולצבא יש סמכות להשתמש במסלול זה להקמת מתקנים מסווגים, פסק הדין שנתן השופט רובינשטיין בעתירה עע"מ 2408/05 הושעיה נ. מדינת ישראל קבע באופן מפורש, שיש להפעיל סמכות זו רק כאשר קיים צורך דחוף להקמת המתקן הביטחוני, או שקיים צורך בשמירה על סודיות וחשאיות המתקן והפעילות בו. ועדיין, למרות שבמקרה שלנו לא מדובר בצורך דחוף ולא במקרה אשר דורש שמירה על סודיות, ניכר כי הסמכות הזאת בכל זאת הופעלה. זאת, תוך שנמנעת מהציבור הזכות לדעת על התוכנית ומשמעותה, כל שכן להשתתף בדיון בה – בעוד שהציבור הוא אחד הנפגעים העיקריים מהתוכנית. כמו כן, התוכנית אושרה, למיטב ידיעתנו, מבלי שבוצעו צעדים בסיסיים שנחוצים כאשר דנים בשטח רגיש וערכי כמו עין פית: תסקיר סביבתי ובחינה רצינית של החלופות.
חוות הדעת שכתבה האקולוגית שלנו, זוהר אפק, הצביעה על פגיעה אקולוגית משמעותית בשטח התוכנית ובשטחים הסמוכים לה, אם זו תיושם. עוד ייפגעו שמורות יער אודם ובניאס, עקב ירידה בתפקוד השטח כמסדרון אקולוגי המקשר ביניהן.
ערוצי נחלים ממלאים תפקיד חשוב בקישוריות האקולוגית כמסדרונות המשמשים מינים אקווטיים, מיני גדות ומינים יבשתיים כאחד. הידרדרות בתפקוד המסדרון המחבר בין השמורות עלולה לפגוע בהן, שכן הן זקוקות לשם תפקודן ושגשוגן ארוך הטווח לקישוריות אקולוגית בין האחת לשנייה ולשטחים טבעיים אחרים.
גם אם התוכנית לא תכלול את שטח הערוץ עצמו, הבנייה והפעילות במקום צפויות לפגוע גם בו עקב הרגישות הגבוהה של המערכת ההידרולוגית – וכך לשבש את אספקת המים במורד הערוץ. זאת, על ידי זיהום המים המזינים את הערוץ או ייבוש הזרימה עקב הפחתת המילוי החוזר של מי התהום הנובעים במעיין. בעקבות זאת, כלל הצמחייה ובעלי החיים שתלויים באספקת המים הזאת צפויים להיפגע באופן משמעותי.
בישראל הצפופה והמצטופפת, שטחים פתוחים נעלמים בקצב מהמהירים בעולם. השפעות שליליות שמקורן ביישובי האדם זולגות אל השטחים הטבעיים ואל המערכות האקולוגיות הסמוכות, תופעה הקרויה "השפעות שוליים". הבנייה הצפויה בעין פית תגרום להפרעות כמו רעש, פסולת, ונוכחות אנושית, והפעילות השוטפת במתקן האימונים היא בעלת פוטנציאל להפרעות קשות ומתמשכות: פסולת שתיווצר מהנוכחות במקום עלולה למשוך מינים מלווי אדם ומינים פולשים שישפיעו על המערכת האקולוגית, וכן להתפזר ולגרום לזיהום; רעש של אנשים ושל כלי רכב עלול לגרום לפגיעות שונות במגוון בעלי חיים; ובעיקר – העובדה כי נוכחות אנשים ותנועת כלי רכב יתקיימו בשעות היום והלילה עלולה להפוך את שטח המתקן כולו ואת השטחים הסמוכים אליו, כולל המעיין והמסדרון, לבלתי עבירים לבעלי חיים מסוימים בכל שעות היממה. כאשר הפעילות האנושית נמשכת בכל שעות היממה לא נותר חלון לפעילות בעלי החיים בנפרד מהאדם, והמינים הזקוקים לכך עלולים להיפגע מבחינת תנועה, רבייה ואכילה.
אם כך, המערכות האקולוגיות ותפקודן צפויים להיפגע באופן בלתי מידתי אם תכנית בניית מתקן האימונים תיושם כמתוכנן. גם המטיילים ותושבי האזור, שעין פית והשמורות הסמוכות אליו קרובים במיוחד לליבם, ייפגעו מהמהלך – וראוי לתת גם להם זכות להשמיע את קולם בנושא. כאשר השטחים הטבעיים בישראל הולכים ומתמעטים בקצב מהמהירים בעולם ואלה שעדיין ישנם סובלים מהפרעות קשות ממקור אנושי – ראוי שייושם עיקרון הזהירות המונעת, ויעשה כל מאמץ למניעת הנזק האפשרי לסביבה ולציבור, כולל בחירה בחלופה פחות פוגענית. פנינו לרמטכ"ל והפצרנו בו לשקול את ההחלטה להקים את מתקן האימונים במתווה הנוכחי לאור הפגמים שנפלו בהחלטה והנזק הצפוי.
