איפה הכסף ששייך לאזרחי ישראל?

הגשנו עתירת חופש מידע אשר מטרתה להבהיר את חובת השקיפות המוגברת שחלה על רשויות הממשל בכל הנוגע למשאבי הטבע הלאומיים הנמצאים בבעלות הציבור.

לאחרונה התגלה פער של למעלה מ-10 מליארד שקלים בין התחזיות לכספים שיצטברו בקרן עד 2022, לבין הסכומים שהצטברו בפועל. לאחר שבקשתנו למידע אודות התשלומים שנגבו או אמורים היו להיגבות מכוח החוק סורבה על ידי רשות המיסים – עתרנו לבית המשפט.

מתוך הבנה כי אוצרות הטבע הם קניין הציבור והמדינה משמשת כנאמן על אוצרות אלו, על המדינה להבטיח שהציבור לדורותיו ייהנה מהשימוש באוצרותיו, ובין היתר יקבל את התמורה ההולמת על שימוש במשאבים בידי חברות פרטיות לצרכיהן הכלכליות. חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע וחוק הקרן לאזרחי ישראל נחקקו ותוקנו בעקבות וועדת ששינסקי, שהסדירה מיסוי על משאבי טבע על רקע גילויי מצבורי הגז במים הטריטוריאליים של ישראל. תחזיות בעקבות החקיקה חזו כי עד סוף שנת 2022 יהיו בקרן לאזרחי ישראל 14.2 מיליארד שקלים. עם זאת, לאחר עיכובים רבים, הקרן הוקמה פורמאלית רק ביוני 2022, לאחר שצברה סכום של 1 מילארד ש"ח בלבד. בין השאר נטען כי חלק מהערכותיה המוגזמות של המדינה לגבי היקף הסכומים שיצטברו בקרן התבססו על נתונים שהיא קיבלה מחברות הגז עצמן.

אלא שבדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לפיקוח על קרן העושר, שהוקמה במאי 2020, מנכ"ל משרד האנרגיה הבהיר שאחת הסיבות לכך שלא מגיעים כספים לקרן נובעת מתכנוני מס. עוד התפרסם לא פעם כי ישנן מחלוקות בין רשות המיסים לנישומים הגורמות להשהיית העברת הכספים לקרן.

לאור כך, בינואר הגשנו באפריל 2021 בקשת חופש מידע שמטרתה להגיע לרדת לשורשה של הבעיה. בבקשה, ביקשנו לקבל פירוט אודות התשלומים שנגבו או אמורים היו להיגבות במסגרת החקיקה. עוד ביקשנו לקבל מידע אודות דווחים שהוגשו, השגות של רשות המיסים והחברות וחילוקי דיעות בין הרשות לנישומים.

בתשובתה, טענה רשות המיסים כי מדובר במידע שאין לגלותו, מטעמי סודיות פיסקאלית, כי מסירת המידע עלולה לשבש את התפקוד התקין של רשות המיסים וכי המידע שהגיע לרשות היה מידע שאי-גילויו היה תנאי למסירתו. על כן הרשות השיבה בשלילה לבקשת חופש המידע שהגשנו.

בתגובה, הגשנו עתירה מנהלית המטרה לחייב את רשות המיסים למסור את המידע. העתירה עוסקת באיזון הראוי בין "הסודיות" אל מול חובת השקיפות הנדרשת בעניין משאבי הטבע הלאומיים שבבעלות הציבור. המידע המבוקש הינו בעל מהות ציבורית מובהקת משני טעמים – המדינה מחזיקה הן במידע ציבורי והן במשאבי הטבע כנאמן הציבור. לא זו בלבד שהמידע חיוני לציבור, אלא שהסתרתו מהווה פגיעה של ממש בזכות הציבור לדעת.

בית המשפט קיבל את טענותינו וקבע כי רשות המיסים כשלה בביצוע איזון אינטרסים בין זכות הציבור לדעת ולקיים דיון ציבורי לגבי כספי הקרן, לבין זכות החברות לסודיות. מאחר שרשות המסים לא פנתה לשר האוצר או לראש רשות המסים, ניכר כי הרשות לא הפעילה את שיקול הדעת הראוי ולא נתנה את הדעת לאינטרס הציבורי. בסית המשפט קבע כי נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטה, ולכן על רשות המיסים לקבל החלטה מחודשת תוך איזון האינטרסים הנכונים.

בפסק הדין נכתב: "בנסיבות אלה יש קושי לקבל את טענת המדינה לפיה לצורך קבלת ההחלטה לא נדרשה רשות המסים לאזן בין האינטרסים האמורים, ולא נדרשה לפנות לשר, אף שבסמכותו להעניק היתר לחרוג מהוראת הסודיות האמורה…יש לקבוע כי נפל פגם בתהליך קבלתה"

את אדם טבע ודין ייצגו בבית המשפט עו"ד מירב עבאדי ועו"ד בר רוזוב. עו"ד עבאדי, מנהלת כלכלה ורגולציה בארגון, מסרה: "בית המשפט בהחלטתו מאפשר לתקן את העיוות הבלתי נסבל שבו מצד אחד מנוצלים משאבי הטבע של אזרחי ישראל ומאידך לא נמסר מידע ולא משולם המס שהיה צריך להיות משולם בשל כך. אדם טבע ודין נלחם כבר שנים לקבלת מידע אודות רווחי היתר של החברות, ולא נרפה מהעניין עד שהכספים שצריכים להגיע לקרן העושר יגיעו אליה וינוצלו לטובת כלל הציבור"

אדם טבע ודין נלחם כבר שנים לקבלת מידע אודות רווחי היתר של החברות, ולא נרפה מהעניין עד שהכספים שצריכים להגיע לקרן העושר יגיעו אליה וינוצלו לטובת כלל הציבור

מאמרים קשורים

ניצחון במאבק לפינוי התחנה המרכזית

בעקבות עתירת אדם טבע ודין לבג"ץ, הודיעה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, כי היא מכריזה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אויר זאת על פי חוק אויר נקי. עקב כך תאלץ עיריית תל אביב להציג בתוך חצי שנה תכנית פעולה מסודרת.

למאמר המלא

עתירה תקדימית לבג"ץ: דורשים ממפעלי ים המלח לשלם דמי מים

הגשנו עתירה לבג"ץ על מנת לחייב את מפעלי ים המלח לשלם דמי מים על פי חוק המים, כמו כל צרכן וכל מפיק מים בישראל. הגיע הזמן לשים סוף למצב האבסורדי שבו דווקא חברת מפעלי ים המלח לא משלמת דמי מים על אף השימוש האינטנסיבי שלה במשאב כל כך יקר ונדיר.

למאמר המלא