הקמת פארק ציבורי בקריית ספר

לאחר מאבק ארוך שנמשך כ-15 שנים נרשם ניצחון לתושבי תל אביב.

הוועדה המחוזית מחוז מרכז קבעה כי היא מקבלת את עמדת התושבים ועיריית תל אביב, לפיה לא יוקם בשכונת קריית ספר מגדל מגורים. את המאבק הנהיגו תושבי האיזור ביחד עם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע. במשך יותר מעשור קידמנו את התכנית להקמת פארק ציבורי בקריית ספר הן מבחינה משפטית והן מבחינה תכנונית.

מתחם קריית ספר משתרע על 20 דונמים בין הרחובות יהודה הלוי, עמרם גאון, וילסון ולינקולן. בחלקו הדרומי ממוקם בניין מנדטורי שבו נמצא המרכז למיפוי ישראל, ושאר השטח שימש במשך שנים את הצבא ואת סדנאות הרכב של המשטרה. 

המאבק החל לאחר שאושרה על ידי העירייה במתחם קריית ספר תוכנית בנייה שכללה 10 מגדלי מגורים ומשרדים ובהמשך אף הוצגה תוכנית נוספת בה התווספו למתחם כ-4 מבני מגורים שכללו גינה פנימית במרכזם. במקום פארק רחב ידיים ושטחים לרווחת הציבור שהובטחו לתושבים במשך השנים, תוכנן לקום פארק מצומצם יחסית, על שטח של 6.5 דונם בלבד. 

פארק קרית ספר
גינה קהילתית בפארק קריית ספר

תושבי האזור התארגנו ומחו למען שחרור כל השטחים באזור לטובת מימוש ייעודם הציבורי, ולא רק לדיירים פרטיים שידם משגת לרכוש מגורי יוקרה. התוכנית צרמה במיוחד על רקע מיעוט השטחים הציבוריים באזור (0.4 מ"ר לנפש לעומת 7 מ"ר מומלצים על ידי משרד הפנים).

בשנת 2007, פירסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז להקמת חניון במתחם. היזם שזכה במכרז החל בעבודות הכשרה, ללא קבלת היתרים. בתביעה שהגישו התושבים יחד עם עיריית תל אביב, קבע בית המשפט כי לא ניתן להקים במקום חניון, וכי על העירייה להעביר את שווי זכויות בנייה לאיזור אחר בעיר, עד מועד הפקדת התוכנית.

לבסוף, בסוף שנת 2009, החליטה הוועדה המחוזית מחוז מרכז לקבל עמדת התושבים ועיריית תל אביב לפיה לא יוקם בשכונת קרית ספר מגדל מגורים. זאת, בעיקר לאחר שעלה הצורך לשמר את הבניין ההיסטורי שבו שכןהמרכז למיפוי ישראל, בית המדידות הבריטי. בכך נסללה הדרך לייעוד השטח לפארט לרווחת הציבור.

תושבי האזור התארגנו ומחו למען שחרור כל השטחים באזור לטובת מימוש ייעודם הציבורי, ולא רק לדיירים פרטיים שידם משגת לרכוש מגורי יוקרה.

מאמרים קשורים

הר תבור והעמק סביבו

המדיניות והאמצעים הנדרשים לשמירה על המסדרונות האקולוגיים

קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ושל האנושות, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם ושמירתם. אדם טבע ודין רואה בכך מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר ע"י ההמלצות המפורטות במסמך זה.

למאמר המלא
דליפת נפט באזור ניו אורלינס (צילום: DVIDSHUB ברישיון CC BY 2.0)

למרות ההיסטוריה של הדליפות, מקבלי ההחלטות מסייעים לקצא"א

טור דיעה מאת עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין |
אחרי אסונות זיהום הנפט בעברונה ובנחל צין, קצא"א לא נדרשת לתת דין וחשבון – אלא רק מקבלת רוח גבית להרחבת פעילותה העלולה לגרום לזיהום נוסף. בחברה דווקא נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת

למאמר המלא
דילוג לתוכן