לוגו אדם טבע ודין
חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.

כיכר אתרים – האם הכיכר תישאר פתוחה לציבור או שתעבור לידיים פרטיות?

הגשנו התנגדות לתכנית מתאר מקומית שעתידה להפוך את שטח כיכר אתרים בתל אביב משטח ציבורי לפרטי, אשר יכלול שני מגדלים רבי קומות שייעודם תיירות ומגורים. הפיכתה של הכיכר לשטח פרטי היא ניסיון להפריט את המרחב הציבורי ואת החופים, והוא ייפגע בשימוש של הציבור בכיכר.

כיכר אתרים הינה שם דבר בתל אביב. אמנם, הכיכר הוזנחה וקרנה ירד קשות בעשורים האחרונים אך למרות זאת היא מהווה מרחב ציבורי ייחודי בקרבת הים. האזור שוקק חיים בכל שעות היממה ובכל עונות השנה. מרחב ציבורי מיוחד שכזה מאפשר פעילות ענפה ומגוונת, בכל שעה ובכל זמן, ומזמין אליו סוגים שונים של ציבור וסוגים שונים של פעילויות: החל מתושבים שנהנים מפעילות ספורטיבית לאורך הים בשעות הבוקר המוקדמות; פסטיבלי אוכל; הופעות רחוב; בני נוער שמתכנסים בערבים ובשעות הלילה המאוחרות יחדיו בחופי הים ועוד. למעשה, עצם היותו של המרחב ציבורי הוא שמאפשר את מגוון השימושים של ציבור מגוון

והנה, התכנית שהופקדה לאחרונה כוללת הריסת הכיכר הוותיקה ומתכננת להפוך את הרחבה עצמה ל-"שטח פרטי פתוח" ועליה מתוכננים שני מגדלים בגובה של כ-110 מטר, אחד למגורים ואחד למלונאות. לעמדתנו, הפיכת הכיכר לשטח פרטי פתוח הינה חלק מהניסיון להעמיד את כלל המרחב הציבורי לשירותם של קומץ אנשים שיש ביכולתם לרכוש יחידת דיור במגדלים המתוכננים למגורים וליהנות ממתחם פרטי סביבם. 

עם גידול האוכלוסין במדינה, שטחים רבים במרחב הציבורי עומדים בפני איומים של בינוי ונדרש לשמור לפחות על אלו הקיימים, הן בתוך הערים והן מחוצה להם. כך יש לעשות גם בעניינה של כיכר אתרים – כיכר ציבורית הממוקמת בשטח פתוח איכותי וייחודי, בתחום הסביבה החופית ואף בתחום חוף הים. לכן, הגשנו התנגדות לתכנית לוועדת התכנון המקומית.

אלו עיקרי הטענות שהעלינו:

1.  כיכר אתרים היא כיכר ציבורית – כיום הכיכר היא כיכר ציבורית, פתוחה, נקייה כמעט מבינוי, מגידור ומכל חסימה.  למעשה, מאז ומעולם הכיכר הוכרה כציבורית בכל התכניות שחלו עליה. לעובדה שהכיכר היא ציבורית יש חשיבות עצומה גם למרחב הציבורי, ליכולת של הציבור להשתמש במרחב הזה, במיוחד כשהוא מרחב ציבורי שמחבר בין העיר לבין הים; הפיכתה של הכיכר לשטח פרטי היא ניסיון להפריט את המרחב הציבורי ואת החופים, והוא ייפגע בשימוש של הציבור בכיכר.

2.  התכנית עומדת בסתירה לתכנית הכוללנית של ת"א יפו לכל שטח העיר, שקבעה עקרונות תכנון בסיסיים – כך למשל, היא עומדת בסתירה לחובה להבטיח שטחים פתוחים מינימליים לציבור. כבר היום כמות השטחים הפתוחים שעומדים לכל אדם שגר באזור המדובר בתל אביב קטנה משמעותית מכמות השטחים הנדרשת: השצ"פ המינימאלי הקיים (2.8 מ"ר) הוא כשליש מכמות השצ"פ המומלצת (8 מ"ר). לאחר הפיכת השטח הציבורי הפתוח של הכיכר לשטח פרטי – המצב רק יחמיר. ברור שעם גידול האוכלוסין (הנובע הן מתכניות של התחדשות עירונית והן מבנייה חדשה כמו בתכנית זו) המחסור בשצ"פים יחמיר עוד יותר. כך, למרות ידיעה זו, בחרה עיריית תל אביב לוותר על שטח פתוח יקר ערך זה ולהפכו לשטח פרטי.

3.  אסור לאפשר יעוד מגורים בתחום הסביבה החופית, וקל וחומר שלא בקו הראשון למים – אנחנו מתנגדים לשימושים פרטיים בקרבת החוף הים הואיל ושימושים אלו משנים את אופי המקום ולא משאירים מרחב איכותי לפעילות ציבורית. אי אפשר להתווכח עם כך שבניית מגורים במקום – שימוש פרטי מובהק ומנוגד לשימושים הציבורים שתוארו לעיל – תעורר עימות מתמיד בין השימושים הפרטיים לציבוריים. יש לשער שהתושבים העתידיים במקום ידרשו שלא לקיים בכיכר פעילות ציבורית, במיוחד כזו הכרוכה בהתאספות או בגרימת רעש. איסור שכזה עלול לפגוע, גם אם באופן חלקי, בנגישות הציבור אל חוף הים.  

השימוש של ממגורים בתחום הסביבה החופית (מרחק של 300 מטר מקו המים) ובמיוחד בתחום חוף הים (מרחק של 100 מטר מקו המים) מנוגד לעקרונות תכנון מעודכנים למרחב החופי, המקנים עדיפות לשימושים ציבוריים בחזית הבנויה הראשונה לים. הקמת הבניינים בחזית הבינוי הראשונה לקו המים תוביל לחסימה פיזית ונופית בין העיר והים. למעשה מדובר בחסימה כפולה: גם הציבור שנמצא בתוך העיר עם פניו מערבה לא ייהנה מנוף לים או מרוח בריזה שתחסם על ידי אותם מגדלים בהם יגורו בעלי הממון, וגם הציבור שנמצא בתוך הים ומסתכל מזרחה אל העיר לא יזכה לראות את העיר על רבדיה אלא יראה חומת מגדלים. תוספת של שני מגדלים נוספים לחזית האימתנית הקיימת, במקום שכיום הינו פתוח יחסית,  רק ירע את הקשר בין העיר לים, יחסום עוד יותר את הנוף וינתק את הקשר בין הציבור לים.

4.  ישנם קשיים ממשיים בהוראות התכנית – כך למשל, סוגיות ציבוריות רבות מידי (כדוגמת המיקום שבו הציבור יוכל לעבור מהרחוב אל הים דרך שטח התכנית) אינן מוסדרות במסגרת התכנית המוצעת אלא נקבע שהן יוסדרו בהמשך במסגרת התכנית האדריכלית. הבעיה היא שפרטי התכנית האדריכלית לא צפויים להתפרסם לציבור והציבור כלל לא זכאי להתנגד לתכנית זו. מלבד זאת, התכנית מאפשרת גמישות רבה מידי בנוגע לסוגיות ציבוריות חשובות שראוי שיקבעו כבר עכשיו. כך למשל, בכל הנוגע למעברים של הציבור בשטח, אין הבטחה כי המעברים שהוצגו בתכנית אכן ימומשו, וזאת בשל סעיפים רבים שמקנים גמישות בתכנית, גם לאחר אישורה. מכאן, ששטח ציבורי יקר ערך ונדיר בעיר תל אביב, לא רק שיהפוך לרשות יחידים בעלי ממון ולא יעמוד לרשות הרבים, אלא גם שתהליך עיצוב התכנית (שאמור להטמיע את זכויות הציבור) כלל לא יהיה חשוף בפני הציבור ולא תינתן לו זכות להשמיע את קולו.

מה היינו רוצים שיקרה?

בהתנגדות שהגשנו, ביקשנו כמובן לדחות את התכנית במתכונתה הנוכחית. בנוסף ביקשנו:

1.  לבחון מחדש את ייעודי השטח בתכנית, תוך ביטול הפיכתה של כיכר אתרים משטח ציבורי פתוח לשטח פרטי פתוח.

2.  לבטל את ייעוד המגורים בתחום הסביבה החופית ובתחום חוף הים, ולהותיר מבנה אחד בלבד – מגדל המלונאות, עם שימושים ציבוריים בקומות הקרקע.

כזכור, בעקבות פרשת פלמחים, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהעלה אשר העלה ביקורת חמורה נגד הרשויות. כך צוין בדו"ח: " בעסקה לשיווק הקרקע בחוף פלמחים הייתה התעלמות חמורה מאינטרס הציבור, הן מן ההיבט הסביבתי, הן מן ההיבט הכלכלי והן מן ההיבט של פיתוח הקרקע לרווחת הציבור. בל נשכח כי חופי הים בישראל הם משאב טבע ייחודי ומוגבל המיועד לשימוש כלל הציבור ולתועלתו. חובתן של רשויות המדינה למנוע את השתלטותם של בעלי הון וגורמים אחרים על קרקעות ציבוריות אלו ולהבטיח כי חופי הים במדינת ישראל (בכללם, כמובן ,חופי הכנרת), יישארו בידי הציבור וימשיכו לשמש אתרי בילוי ופנאי לכל האוכלוסייה, בדור הזה ובדורות הבאים. אנו חיים במדינה אשר גבולותיה צרים וצפיפות האוכלוסייה בה גדולה, ומכאן חשיבותן הרבה של הקרקעות בישראל כמשאב הלאום". 

מתברר שגם היום, גם במציאות של חוק החופים והטמעתם של עקרונות תכנון מתקדמים, נראה שעדיין רשויות ומוסדות כושלים בהגנה על האינטרס הציבורי. קידום תכניות בנייה מגלומנית במרחב הציבורי בקרבת החוף, כמו זו שמתוכננת בכיכר אתרים, עתיד לפגוע בציבור ועל אחת כמה וכמה בדורות הבאים, אשר ייסבלו ממחסור אקוטי בשטחים פתוחים ונגישות מוגבלת לחופים. אסור למוסדות התכנון להתעלם שוב מהאינטרס הציבורי – החלטה שכזאת תתברר כבכייה לדורות. אנו נמשיך להיאבק למען תכנון ראוי בסביבה החופית במסגרת פעילותנו לקידום חוסן אקלימי עירוני וצדק סביבתי.

קרדיט לצילום התמונה: מיכאל יעקובסון

Print Friendly, PDF & Email
מתוך דו"ח מבקר המדינה בעניין פרשת פלמחים: "חובתן של רשויות המדינה למנוע את השתלטותם של בעלי הון וגורמים אחרים על קרקעות ציבוריות אלו ולהבטיח כי חופי הים במדינת ישראל יישארו בידי הציבור"

מאמרים קשורים

צדק תחבורתי

דוח צדק תחבורתי שלנו נכתב בשיתוף עם ארגון אזרחים למען הסביבה ומטרתו לקדם שוויון בנגישות בתחבורה בישראל – כך שהתועלות והמחירים הנובעים מהתחבורה בארץ יפוזרו באופן שווה בין אזורים גיאוגרפיים וקבוצות חברתיות.

Print Friendly, PDF & Email
למאמר המלא

חשוב, נכון?!

ישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות אקלימית וסביבתית, ואנחנו פועלים כל העת לעיצוב המדיניות והחקיקה הסביבתית בישראל.

רק בעזרת תמיכתך נצליח לשנות את המציאות ולקדם היערכות אמיתית לנזקי משבר האקלים.

דילוג לתוכן