במשרד הפנים רוצים להגביל את התנגדויות הציבור לתוכניות בנייה

פרסמנו את ההערות שלנו לטיוטת תקנות התכנון והבנייה בתגובה להצעה שפרסם משרד הפנים להגביל התנגדויות לתוכניות בנייה לבין שישה עד שניים עשר עמודים בלבד. זוהי הגבלה מוגזמת ולא ריאלית שפוגעת באפשרות הציבור להתערב ולהתנגד לתוכניות בנייה בישראל. צעד זה יגביל אופן משמעותי גם את האפשרות שלנו ושל ארגוני סביבה נוספים להתנגד לתוכניות בנייה.

במשרד הפנים רוצים לשנות את תקנות התכנון והבנייה ולהגביל את האפשרות של הציבור להתערב ולהתנגד לתכניות בנייה, ולהגביל התנגדויות לתוכניות בנייה לבין שישה עד שניים עשר עמודים בלבד. כתגובה לכך, פרסמנו את ההערות שלנו לטיוטה שפרסם משרד הפנים. 

זוהי הגבלה מוגזמת ולא ריאלית שפוגעת באפשרות הציבור להתערב ולהתנגד לתוכניות בנייה בישראל. בעוד היזם אינו מוגבל במספר עמודים ומגיש תכניות עבות כרס, היורדות לפרטי פרטים, עם נספחים וחוות דעת מקצועיות רבות וארוכות – הציבור נדרש להגביל את ההתנגדות לעמודים ספורים בלבד. צעד זה יגביל אופן גם את האפשרות שלנו ושל ארגוני סביבה נוספים להתנגד לתוכניות בנייה.

זכות ההתנגדות היא זכות חשובה ביותר בהיותה מגלמת בתוכה מטרות רבות, ביניהן חיזוק תחושת הצדק הטבעי של האזרח וכן חיזוק האמון הציבורי במערכת התכנון ובשלטון החוק. מעבר לכך, לזכות ההתנגדות תפקיד חשוב ביותר בהליך התכנוני, שכן בזכותה נחשפים מוסדות התכנון למידע רחב ומגוון שלא היה ברשותם אלמלא הליך ההתנגדות. מידע זה מסייע, הלכה למעשה, למוסדות לתכנון להגיע להחלטה תכנונית מיטבית שמבוססת על תשתית עובדתית מלאה ומאוזנת.

היזם מגיש את התכנית מטעמו, הכוללת לא פעם נספחים וחוות דעת מקצועיות ומורכבות, ללא כל הגבלת
עמודים. הוא נמצא בקשר ישיר ושוטף עם מוסד התכנון. למעשה, שיח זה בין היזם לבין מוסד התכנון, עשוי
להימשך שנים רבות, במהלכו ידונו שני הצדדים בתכנית ונספחיה ולבסוף יגיעו לתוצר סופי, שהוא התכנית
המופקדת. תכנית מופקדת זו, לדעת היזם ומוסדות התכנון, היא נקודת האיזון האופטימלית בין האינטרסים
של שני הצדדים. למרבה הצער, רק בשלב מאוחר זה נחשף הציבור לראשונה לתכנית המופקדת ורק כעת הוא זכאי להשמיע את דעתו, והתנגדותו ככל שקיימת, לתכנית המופקדת. זכות הגשת התנגדות הינה השלב היחיד בהליכי התכנון בו הציבור רשאי וזכאי חוקית לשטוח את תגובתו לתכנית הנמצאת בהליכי אישור.

יש להניח שאם יאושר נוסח התקנות המוצע, שיוביל לכך שלא כל טענות הציבור יתבררו עד תום בהתנגדות,
מספר העתירות על החלטות מוסדות התכנון בעניין תכניות שונות יגדל בהתאמה. מצב דברים זה, בוודאי שלא ייעל את ההליכים התכנוניים, אלא רק יאריך אותם פי כמה וכמה.

הפתרון היחידי שיסייע לייעל את הדיונים בהתנגדויות במוסדות התכנון, כפי שמבקשות התקנות המוצעות לעשות, הוא לעגן בחוק חובה לקיים הליכי שיתוף ציבור באופן מוסדר עוד בתחילת ההליך התכנוני ולאורך ההליך כולו, ולא רק בשלב ההתנגדויות המאוחר כפי שזה כיום.

אסור לנו לתת לתקנות הדרקוניות הללו לעבור! מה ניתן לעשות? עד היום בחצות ניתן להשמיע את קולכם ולשלוח הערות על טיוטת התקנות המוצעות באמצעות שליחת הערות ציבור באתר החקיקה הממשלתי. אם אתם או מישהו קרוב לכם הגשתם בעבר התנגדות – כדאי שתשתפו זאת בפנייה שלכם. אם יש לכם דוגמא טובה, כמו הדוגמאות שהבאנו, למקרים שאתם מכירים ושבהם נדרשת או נדרשה הגשת התנגדות מקיפה יחסית, כדאי שתציגו זאת בהערות שלכם.

בעוד היזם אינו מוגבל במספר עמודים ומגיש תכניות עבות כרס, היורדות לפרטי פרטים, עם נספחים וחוות דעת מקצועיות רבות וארוכות – הציבור נדרש להגביל את ההתנגדות לעמודים ספורים בלבד.

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי סביבתי

בכנסים של ה-INSS שעסקו בביטחון האנרגטי של ישראל ובשיקום יישובי העוטף השמענו את עמדתנו הברורה: אין שיקום אמיתי לעוטף בלי שיקום סביבתי ואין עתיד בר קיימא למדינת ישראל ללא התייחסות רצינית לאתגרים שמביאים עמם המשברים הסביבתיים, ובראשם משבר האקלים.

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן