אנחנו באדם טבע ודין התנגדנו לתוכנית, מתוך עמדה ברורה שחופי הים הם משאב ציבורי נדיר ומוגבל, ושיש לשמור עליהם פתוחים ונגישים לציבור ככל האפשר. במציאות של משבר אקלים, עליית מפלס הים והצטמצמות רצועת החוף, כל פיסת חוף שנשמרת מפני בנייה הופכת חשובה מתמיד. טענו שאין הצדקה להקים מגדל כה משמעותי דווקא על המצוק, ושיש לבחון חלופה שתאפשר לממש את זכויות הבנייה של היזם במקום אחר, בלי לפגוע בחוף, בנוף ובאינטרס הציבורי.
לאורך הדרך עמדננו על כך שאין כל מניעה משפטית או תכנונית להעביר את זכויות הבנייה למיקום אחר, על אף טענות מוסדות התכנון כי הדבר אינו אפשרי. ההתנגדות שהגיש הארגון הוכיחה כי ניתן למצוא פתרון תכנוני מיטבי המגן הן על זכויות היזם והן על האינטרס הציבורי.
בסופו של דבר, הוועדה המחוזית תל אביב קיבלה את העמדה שלנו והחליטה לבטל את הקמת המגדל על המצוק ולהעביר את זכויות הבנייה למגרש חלופי בעיר. במגרש המקורי, הסמוך לחוף, יתאפשר מעתה בינוי מצומצם ונמוך בהרבה, כך שהפגיעה בנוף, בגישה הציבורית לחוף וברצף השטח הפתוח תצומצם באופן משמעותי.
הוועדה המחוזית תל אביב ראויה לכל שבח על המהלך התכנוני המורכב והחשוב שקידמה ואישרה במקרה זה לטובת כלל הציבור. זאת בניגוד לוועדה לשמירת הסביבה החופית, ששוב מועלת בתפקידה הקבוע בחוק, בכך שאישרה את התוכנית ללא כל ניסיון משמעותי לשפר את התכנון באופן שיצמצם את הפגיעה בציבור ובסביבה. בעינינו, המקרה הזה צריך להוביל לחשבון נפש בקרב האחראים על הולחוף, ולבחינה האם לא הגיע הזמן לשינוי מהותי באופן התנהלותה של ועדה זו, שנראה כי מזה זמן רב אינה ממלאת באופן ראוי את התפקיד החשוב שהוטל עליה בחוק.
זהו הישג חשוב לא רק עבור חוף בת ים. לאורך חופי ישראל קיימות תוכניות ישנות והרסניות נוספות, שחלקן אושרו עוד לפני החוק לשמירת הסביבה החופית, ולעיתים מוצגות כעובדה מוגמרת שלא ניתן לשנות. ההחלטה הזו מוכיחה אחרת: כשיש נכונות למצוא פתרונות תכנוניים יצירתיים, אפשר לשמור על זכויות קיימות ובמקביל לצמצם פגיעה בציבור ובסביבה.
אנחנו מקווים שההחלטה בבת ים תהפוך לדוגמה עבור מוסדות התכנון גם במקרים נוספים, ושניוד זכויות יהפוך לכלי משמעותי לתיקון תוכניות ישנות ופוגעניות – במקום להשלים עם בנייה שאינה מתאימה עוד למציאות התכנונית והסביבתית של היום.
