לפני כארבעה חודשים התגלתה דליפה מתעלה של מפעלי ים המלח באיזור מניפת צאלים, אזור עתיר בערכי טבע נדירים. כבר בהקמת התעלה קיבלו המפעלים הקלות ואושר להם להקים תעלה ללא איטום, מה שהיה ברור שיוביל לדליפה. למרות הדליפה, ההזרמה של מים בתעלה נמשכו, ורק עכשיו, כשסוף סוף המפעלים מתכוונים לבצע איטום של התעלה, הם דורשים מרשות המים שתאשר להם לשאוב עוד 30 מיליון מטר קוב מים המלח מעבר לרישיון שלהם, קודם לתיקון הדליפה.
התנהלות זו של החברה מונעת כל כולה משיקולים עסקיים שלה, הגם שהדבר כרוך בפגיעה סביבתית. אם לא די בכך, קושרת מפעלי ים המלח בין הביצוע של איטום התעלה (שהיה צריך להיות מבוצע מלכתחילה!), לבין דרישה שלה להגדיל את היקף הרישיון שלה. הדרישה להגדיל את היקף השאיבה בכמות משמעותית משמעה הוספת חטא על פשע, שכן התוצאה תהיה הזרמה נוספת של מים בתעלה דולפת, דליפה של המים למניפת צאלים וגרימה וודאית של נזקים כתוצאה מכך.
לא ברור לנו איך יתכן שגוף שהסב נזק לטבע, דורש כתנאי לתיקון המפגע הזרמה נוספת של מים שרק תחמיר את הנזק. לכן, פנינו – אנחנו והחברה להגנת הטבע – לוועדה לתשתיות לאומיות שאליה הגיעה הבקשה המוזרה הזו, בדרישה שלא יאשרו את הבקשה הזו.
