חוק עצים לישראל יאפשר לציבור להפוך לראשונה לשותף במאבק למניעת כריתות, לקבל מידע מוקדם על הכוונה לכרות עצים ולערער על כך. בנוסף, החוק יקים קרן למימון נטיעת והעתקת עצים ויחייב את המדינה לפעול עם הרשויות המקומיות לשם הגנה על סביבת החיים האנושית.
בשנת 2020 נכרתו בישראל 70,991 עצים, לפי הנתונים הרשמיים של משרד החקלאות (מספר שלא כולל את רבבות העצים שעלו באש בשריפות הענק באותה שנה). מספר העררים שהוגשו נגד כריתות הוא 210 בלבד, זאת על אף מאבקים רבים של תושבים ברחבי הארץ נגד כריתות עצים. זה לא שלאנשים לא אכפת – הם פשוט לא יודעים על רישיונות הכריתה הניתנים ולא יכולים לממש את זכותם להתנגד להם. תושבים בכל רחבי הארץ מנהלים מאבקים ערים ותכופים נגד כריתות עצים, אבל ללא הנגשת המידע לציבור מדובר בהפסד ידוע מראש.
המטרות המרכזיות של החוק:
- הגברת ההגנה על עצים בוגרים. לעצים, ובעיקר לעצים בוגרים, חשיבות רבה לסביבה ולאיכות חיינו. למשל, הם מספקים צל, ערך אסתטי ותרומה לבריאות הנפשית, מורידים את הטמפרטורה, מקבעים פחמן דו-חמצני ומשחררים חמצן.
- הפסקת המתקפה המתרחשת על עצי ישראל בשנים האחרונות, המתבטאת בין היתר בקידום תוכניות בנייה על חשבונם עקב צפיפות האוכלוסין הגבוהה, בקידום תוכניות תחבורה ללא התחשבות בצורך בשמירה על עצים, ובהתגברות תופעות הפוגעות בעצים כמו בצורות ושריפות בעקבות משבר האקלים.
- הגברה של שיתוף הציבור והשקיפות בכל הנוגע לכריתת עצים.
עיקרי החוק:
- קביעת מנגנון שיאפשר את יידוע הציבור והשתתפותו בהליך מתן רישיונות כריתה והעתקה, ע"י פרסום על העץ או בסמוך לו.
- הסדרת הממשק שבין פקודת היערות לחוק התכנון והבנייה, כך שתהיה חובה לקבל את עמדת פקיד היערות כבר בשלב ההגשה של תוכנית, ולא בשלב האישור. כך תובטח הגנה מירבית על העצים בשלב שבו ניתן עדיין להשפיע על התוכנית המוצעת.
- הקמת קרן ייעודית במסגרת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לטובת שימור ונטיעה של עצים בישובים ברחבי הארץ.
