חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ממשיכים במאבק בתקדים ההרסני ברובע שדה דב

בניגוד לעמדתנו ולעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, מקדמים ברובע שדה דב מתקנים מבוססי גז טבעי להפקת אנרגיה, אשר מהווים סכנה לבריאות הציבור וצעד אחורה בכל הנוגע לקידום השימוש באנרגיות מתחדשות

"חזון חדש" למשק האנרגיה בישראל: הקמת מתקנים מזהמים ועתירי פליטות להפקת אנרגיה בלב שכונות מגורים

לאחרונה מקודם שוב הרעיון להקים בשכונות חדשות מתקנים ומערך חלוקה של אנרגיה המבוססת גז טבעי, עניין הכרוך בזיהום אוויר לא מבוטל, שאין מקומו בלב שכונות מגורים צפופה.

לכן המשרד להגנת הסביבה מתנגד זה שנים להפקת אנרגיה מגז טבעי באופן זה וגם משרד האנרגיה מחייב בדיקות מקדימות  לכך. אבל ככל הנראה, במנהל התכנון החליטו להתעלם מההליכים הנדרשים ולקדם באופן שרירותי, ללא מדיניות סדורה, תכניות אשר יקבעו עובדות בשטח למשך שנים קדימה בהחלטתו לספק את צרכיהן האנרגטיים של שכונות מתוכננות באמצעות מתקנים אלו. אלו אותם מתקנים אשר עמדת המשרד להגנת הסביבה שוללת את הקמתם בסביבה עירונית צפופה; מתקנים אשר יתרמו לפליטת גזי חממה בטווח המיידי והרחוק, בין אם כתוצאה משריפת גז טבעי ובין אם כתוצאה מדליפתו.

אחת השכונות החדשות בהן מתוכנן מערך מתקנים שכזה הינה רובע שדה דב בתל אביב, אשר צפוי לקום על השטח ששימש בעבר כשדה תעופה. הגשנו התנגדויות לתכניות המאפשרות הקמה של מתקני הפקת אנרגיה מבוססי גז טבעי בלב הרובע מתוך הבנה כי מדובר בקרב בלימה כנגד תקדים הרסני – כך שמתקנים מסוכנים כאלה יקודמו באין מפריע בשכונות נוספות בישראל.

על פי התכניות מתוכננים 16 מרכזי אנרגיה, כאשר שניים מהם מצויים בפארק החופי וחמישה נוספים מצויים בחזית הבינוי הראשונה לחוף. המתקנים צפויים להעמיד בסכנה את תושבי המקום, אך גם את הציבור הרחב שעתיד להשתמש וליהנות מהמרחב החופי.

נעים להכיר (?) – מתקני טריגנרציה

מתקני טריגנרציה הינם מתקנים להפקת אנרגיה מגז טבעי בלחץ נמוך, המספקים אנרגיה לשלושה צרכים במקביל: הפקת חשמל, הפקת חום וקירור. למעשה, מדובר בתחנות כוח קטנות. אלה מתקנים שיש להם יתרון רב עבור התעשייה והם חסכוניים לעומת אופן הפקת אנרגיה אחר. הם גם מאפשרים ביזור של ייצור האנרגיה, כך שכל יחידת טריגנרציה הינה עצמאית במקרה של ניתוק מרשת החשמל האזורית והארצית.

אלא שהצבת מתקנים מעין אלה בלב ליבה של שכונת מגורים צפופה היא עניין אחר – חוות הדעת של המדען הראשי שלנו, ד"ר אריה ונגר – מצביעה על כך ששריפת גז טבעי בתוך ריכוזי אוכלוסין תייצר זיהום אוויר לא מבוטל בסדר גודל של מפעל תעשייתי, מסוף אוטובוסים או כביש מרכזי. זיהום האוויר עלול לגרום לתחלואה קשה בקרב התושבים שיתגוררו שם, וכן יסכן גם את הציבור הרחב הכללי שיגיע לאזור. במקרה של רובע שדה דב, עתיד להגיע ציבור גדול גם אל המרחב החופי הסמוך וגם למוקדי תעסוקה ולמוסדות הציבור העירוניים המתוכננים ברובע. בנוסף, זיהום האוויר אינו הסיכון היחידי, אלא קיים גם סיכון לדליפת חומרים מסוכנים, לקרינה, לדליפות גז (על כל סיכוניהן הבטיחותיים), ועוד. 

רגע, איך מוסדות התכנון ממשיכים לקדם כזה דבר?

לנו זה בכלל לא ברור. 

עוד בשנת 2019, כאשר קודמה התכנית הכוללת לרובע שדה דב, עלתה האפשרות לכלול הוראות שיאפשרו להקים מתקנים ותשתיות למרכזי אנרגיה מקומיים מבוססי גז טבעי. ההוראות הללו נגנזו עקב התנגדויות שלנו ושל המשרד להגנת הסביבה והוחלט שהוראות התכנית הכוללת יאפשרו הקמת מתקנים הנדסיים מקומיים לתשתיות מקומיות, ובכלל זה מתקני אנרגיה וייצור אנרגיה, אבל רק בכפוף לבדיקות סביבתיות שייערכו בעת הכנת התכניות המפורטות, ויידרשו לאישור המשרד להגנת הסביבה.

ואולם, התכניות המפורטות, שבעניינן עוסקות ההתנגדויות, אושרו ללא בדיקה שכזאת, בניגוד לחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה ותוך סתירה של התכנית הכוללת. מאחר שהתנאים האלו לא מתקיימים, התכניות המפורטות הן למעשה לא חוקיות. מכאן, שאף ועדת תכנון לא יכולה לאשר אותן. 

אלא שמאז ועד היום, שתי התכניות זה עברו ערכאה אחר ערכאה של מוסדות התכנון – לרבות הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית, הדנה בכל תכנית במרחב החופי) וועדת המשנה לעררים – תוך שהן מתעלמות מאי-חוקיותן ומסרבות לדחות אותן כנדרש. כלומר, מוסדות התכנון מגלגלים את ההחלטה המתבקשת הלאה והלאה בהיררכיית התכנון כאילו הייתה תפוח אדמה לוהט ולא עניין מהותי שנוגע בבריאות הציבור ובסיכון בטיחותי של עשרות אלפי אנשים. 

 כמו כן, בתכניות חסר מידע חיוני להבנת ההשלכות של הקמת מתקני האנרגיה ומערך החלוקה – מהוראות התכניות לא ברור כלל כמה מרכזי אנרגיה יוקמו, האם החלוקה למתחמי האנרגיה היא סופית והיכן יהיה מיקום מרכזי האנרגיה. אנו טוענים שהדרישה של החוק ושל הפסיקה, וגם של ההגיון הבריא, היא שהמידע החשוב הזה יהיה בפני מוסדות התכנון, עוד בטרם האישור של התכנית ולא רק בשלב שלאחר אישור התכנית, שלב ההיתרים. לא ראוי ולא תקין לדחות את הצגת המידע החשוב הזה  – כך נמנעת מהציבור הזכות לדעת והזכות להתנגד. ברור שמידע חשוב שכזה – בעל פוטנציאל השפעה מהותי על בריאות ובטיחות הציבור – צריך להיות גלוי לכל כבר עכשיו, בשלב תכנוני שניתן להשפיע ולהתנגד אליו, ולא בשלב מאוחר יותר, שבו אין מה לעשות נגד התכנית. 

משק אנרגיה מבוזר – כן; מתקני אנרגיה מקומיים מבוססי גז טבעי בלב שכונות מגורים – לא!

למרות היתרונות הגלומים במשק אנרגיה מבוזר, לא ניתן להתעלם מכך ש"הגז הטבעי" הוא לא אנרגיה נקייה, אלא דלק פוסילי שיוצר פליטות של זיהום אוויר וגזי חממה, השימוש בו מצריך בניית תשתיות בעלות השלכות סביבתיות נרחבות.

תוספת של יחידות ייצור חשמל משריפת דלקים מנוגדת גם למדיניות הלאומית של הפחתת פליטות גזי חממה. היא מוסיפה פליטות במקום להוריד אותן, בפרט כאשר ממשלת ישראל טרם עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית. פרט לשאלה הלאומית, ברובע שדה דב עצמו לא מוצה כל הפוטנציאל של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. מדוע לייצר חשמל באמצעות שריפת דלקים פוסיליים במרכזה של שכונה חדשה ומתקדמת עוד בטרם מוצה בה הפוטנציאל הסולארי?

אנו מקווים שההכרעה בעניין ההתנגדויות שלנו תהווה דוגמה לקבלת החלטות אחראית יותר ברמה הארצית ובמוסדות התכנון בעניין תכנון מתקני אנרגיה מעין אלה בשכונות מגורים ברחבי הארץ. נמשיך לקדם חזון עתידי טוב יותר עבור משק האנרגיה של ישראל – משק אנרגיה העובר בהדרגה להסתמכות על אנרגיות מתחדשות, תוך אספקת חשמל מהימנה, ונמשיך לוודא שמקבלי ההחלטות מקבלים היום את ההחלטות הנכונות עבור העתיד של כולנו. 

חוות הדעת של המדען הראשי שלנו, ד"ר אריה ונגר – מצביעה על כך ששריפת גז טבעי בתוך ריכוזי אוכלוסין תייצר זיהום אוויר לא מבוטל בסדר גודל של מפעל תעשייתי, מסוף אוטובוסים או כביש מרכזי. זיהום האוויר עלול לגרום לתחלואה קשה בקרב התושבים שיתגוררו שם, וכן יסכן גם את הציבור הרחב שיגיע אל המרחב החופי הסמוך או למוסדות הציבור העירוניים

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

הנגר העירוני – ממטרד למשאב

בשיתוף פעולה עם רשות המים ורשויות מקומיות, אנחנו מובילים מהלך ליצירת תמריץ כלכלי להחדרת נגר עילי למי התהום בערים. לאחרונה ערכנו מפגש "שולחנות עגולים" על מנת לקדם את הנושא

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן