על פי בג"צ "אין להקים מתקנים כלשהם או לבצע עבודות מכל סוג המשנות את פני הקרקע, וזאת בגבולות השטח המוגדר ברשיון”. הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.
יש לציין כי על אף הצו, הבוקר עלו טרקטורים של חברת אפק על השטח במטרה להתחיל ולבצע את העבודות. בשעה זו מעדכנים עורכי הדין של ‘אדם טבע ודין’ ותושבי רמת הגולן את הקבלן בשטח כי העבודות אסורות על פי החלטת בג”צ.
עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל הארגון, התייחס להתחלת העבודות בשטח ואמר: "כנראה שלאור ההצלחה במאבק נגד פרויקט פצלי השמן, אצה לחברת אפק הדרך לקבוע עובדות בשטח ולנסות להפוך את קידוחי הנפט בגולן לעובדה מוגמרת. אנו מברכים על החלטת בג”צ שתעצור את הפארסה הזאת ותבטיח דיון מעמיק בשאלה האם ניתן לאשר פרויקט עם סיכון להשלכות סביבתיות ובריאותיות כה הרסניות".
במטה המאבק של התושבים בגולן זעמו על תחילת העבודות בשטח ואמרו: "זו סוג של אלימות להתחיל עבודות בשטח כנגד החלטת ביהמ”ש, זאת שלמרות ‘רוח הגולן’ נעשתה הסכמה שקטה בין הצדדים שמכבדים את ההליך המשפטי". במטה המאבק הביעו שמחה רבה נוכח החלטת בג”צ ואמרו כי זהו צעד חשוב במאבק לשמירה על הגולן ועל מקורות המים של ישראל נקיים ובריאים.
רקע
בתחילת ספטמבר השנה עתרו ‘אדם טבע ודין’ ותושבי הגולן נגד קידוחי הנפט המתוכננים בדרום מזרח הגולן. העותרים ביקשו מבג"צ לבטל לאלתר את האישורים שניתנו לחברת אפק אשר בבעלות אפי איתם, לקידוחי נפט בגולן, לאחר שאלו ניתנו ללא תשתית עובדתית מלאה, תוך הפעלת שיקול דעת פגום ובחוסר סבירות קיצוני.
בעתירה מודגש כי סוג הנפט המצוי בשטח הרישיון הוא ככל הנראה נפט בתצורה מוצקה ולא נוזלית (Tight oil). בהפקת נפט בתצורה זו, לא מדובר בהפקת נפט קונבנציונלית בתחום מצומצם, אלא בהפקה הדורשת הפעלת אמצעים מיוחדים באמצעות "פיצוח" הסלע, על ידי הזרקת מים וכימיקלים בלחצים גבוהים (בד”כ בשיטה הידועה בשם פראקינג). מחוות הדעת המקצועיות שצורפו לעתירה עולה כי שיטה זו כוללת שימוש בכמויות אדירות של מים ובכמות נכבדת של כימיקלים שונים. תוצרי הקידוחים עלולים להוביל לזיהום אדיר של מי התהום. בנוסף לכך, פראקינג עלול להוביל לתנודות אדמה בקנה מידה לא מבוטל, על אחת כמה וכמה באזור בעל רגישות סיסמית גבוהה שרמת הגולן מתאפיינת בה.
"גורמים רבים מקרב המתנגדים ומקרב הרשויות האמונות על הגנה על בריאות הציבור ועל אינטרסים ציבוריים חיוניים נוספים, הדגישו בדבריהם בפני הוועדה את המשמעויות המסוכנות של הפקת המשאב המסוים המצוי בשטח הנדון, ולמרות כל זאת, הוועדה טענה בתוקף שאין מקום להתייחסותה לנושא…", נכתב בעתירה.
עודכן: ספטמבר 2014
