90% מתושבי ישראל חיים ב-40% משטח המדינה, מבאר שבע וצפונה. יותר מ-92% מהאוכלוסייה מתגוררים ביישובים עירוניים וראויה לאיכות חיים טובה. אחד מהמדדים של איכות חיים הוא תחבורה ציבורית יעילה.
אנחנו קוראים לשנות את אופי התכנון, כך שהוא לא יעסוק רק ב”דיור” או “תעסוקה” כמטרות נפרדות, אלא יספק ניידות מקסימלית לציבור. רק תכנון ראוי, מהשלב הראשון, יביא לעליית תפוקת המשק, יוריד את יוקר המחייה ויעלה את רמת איכות החיים של כלל הציבור. לשם כך נדרשת לא פחות ממהפכה בחשיבה הרווחת כיום בקרב מקבלי ההחלטות וכן בקרב הציבור.
אבל למה בעצם זה כל כך חשוב?
בעוד קצת יותר מ-30 שנים צפויים לחיות בישראל כ-15 מיליון בני אדם, והצפיפות במטרופולינים צפויה להיות כפולה מזו שהיא היום. ומרכז הארץ עלול להפוך למעשה ליער עצום של גורדי שחקים בלי שטחים פתוחים. והפקקים? כולם ירצו לעבוד מהבית, כנראה.
תכנון העתיד (שמתרחש כבר היום) חייב להיות מוטה תחבורה ציבורית (TOD). הדבר יצור שוויון הזדמנויות של כל המגזרים והגילאים, יגדיל את הנגישות לשירותי חינוך, בריאות ותעסוקה, יקרב את הפריפריה למרכז ויגביר את הביטחון במרחב הציבורי. בנוסף, צעדים נכונים יפחיתו את בזבוז שעות העבודה והפנאי, יפחית הוצאות על תחלואה, יפחית הוצאות על קרקע ותשתיות ויפחית את עלויות התושבים על כלי רכב.
גם הסביבה תרוויח בגדול מתכנון מוטה תחבורה ציבורית. זיהום האוויר יפחת וכך גם התחלואה ממנו. תכנון נכון יביא לחיסכון בקרקע ובאנרגיה ועוד יתרונות רבים.
עדכון: ינואר 2017
