חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מעצבים את פני מפרץ חיפה

אנחנו מעורבים בקידום תמ"א 75, תכנית מתאר ארצית לשינוי פני מפרץ חיפה הנקראת "שער המפרץ", כנציגים מטעם ארגוני הסביבה בוועדות התכנון המעצבות את התכנית

פעילות תעשייה אינטנסיבית, מיכלים לאחסון נפט גולמי לצד שני נמלים ימיים ונמל שלישי מתוכנן, הופכים את מפרץ חיפה לאחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. לאחר ההישג המשפטי שלנו ושל ארגוני סביבה נוספים, אשר עצר את תוכנית ההתרחבות של מפעלי בז"ן, החלטות ממשלה שונות נתנו ביטוי לחזון של פינוי מפרץ חיפה מהתעשיות המזהמות. כיום מתקיים תהליך תכנון מחודש של האזור, באופן שיקדם את איכות החיים ובריאות הציבור, לצד שיקום סביבתי של האזור כמו וחיבורו לקריות ליצירת רצף מטרופוליני. 

נתוני ניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה מצביעים על פליטות משמעותיות של מזהמים לאוויר ועל חריגות בפליטת בנזן ממתחם בז"ן, מזהם המוגדר כמסרטן וודאי לבני אדם – וזאת במשך עשרות שנים. בתוך כך, נתוני משרד הבריאות מצביעים על עודף עקבי של תחלואה במפרץ חיפה במספר מחלות הקשורות לזיהום אוויר, לרבות מחלות בדרכי הנשימה, מחלות ממאירות ומומים מולדים. ריכוז החומרים המסוכנים במפרץ חיפה מהווה סיכון לאוכלוסייה, המועצם בשל מיקומו של המפרץ בסמיכות לקו שבר גיאולוגי המועד לרעידות אדמה ובשל היותו מטרה אסטרטגית לפגיעה בעת לחימה. בשנת 2019 בית המשפט העליון קיבל ערעור שהגשנו, יחד עם ארגון מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור, על החלטה קודמת של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. בהחלטה המקורית ניתן אור ירוק לתוכנית להרחבת מתחם בז"ן במפרץ חיפה, אשר אושרה במוסדות התכנון למרות המפגע הסביבתי המתמשך. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, וקבע כי יש להחזיר את התכנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה על מנת כדי להכין תוכנית מפורטת עבור כל מתקן חדש שיוקם ולאמוד את ההשפעות הסביבתיות הצפויות מהרחבת מתחם בז”ן. משמעות הדבר היא שהרחבת מתחם בז”ן נעצרה ואף יותר מכך – ההחלטה האיצה את ההבנה כי יש לקדם חזון אחר עבור האזור, ולסלק ממנו את המפגע הסביבתי והבריאותי הקשה באמצעות תוכנית מוסדרת לפינוי התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה

ביוני 2021, פרסמה את המלצותיה ועדת המנכ"לים שמונתה לנושא מפרץ חיפה בעקבות החלטת ממשלה. במרץ 2022 התקבלה החלטת ממשלה 1231 בנושא "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה ותיקון החלטת ממשלה". החלטה זו קידמה את המלצות ועדת המנכ"לים וקבעה כי פעילות התעשייה הפטרוכימית תופסק במפרץ חיפה בתוך עשור. במקביל תקודם תוכנית לפיתוח האזור, לרבות פיתוח מוקדי תעסוקה עתירת ידע ופיתוח למגורים, שדרוג של תשתיות התחבורה הציבורית הקמת פארק מטרופוליני, שיקום נחל סעדיה, טיהור זיהום הקרקע ועוד.

לצורך מימוש ההמלצות והחלטת הממשלה, מקודמות בימים אלה שלוש תכניות מתאר ארציות – תמ"א 75, תמ"א 75 ניהול נגר ותמ"א 75 אנרגיה – וארבע תוכניות מפורטות, השמות את הבסיס לתכנון המחודש של מפרץ חיפה, לתהליך פינויו מתעשיות מזהמות ולשיקומו הסביבתי. 

כנציגי ארגוני הסביבה בולחוף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) ובוועדת התכנון הארצית, הצגנו את עמדתנו בנוגע לתכנית תמ"א 75 הנוכחית. לעמדתנו יש לדחות את הדיון בתכנית, עד לאחר שיוטמעו בה מספר נקודות חשובות. להלן הנקודות העיקריות שהצענו:

  1. ההפרדה בין התמ"א הכללית לתכניות מתאר הנוגעות לאנרגיה ולניקוז, וכן קידום של תכניות מפורטות במקביל, יכולה לייצר אי התאמה בין האמור בתמ"א 75 לבין האחרות. לכן יש לוודא שקיימת התאמה ביניהן בכל הנוגע למידע על הזיהומים הקיימים, לוחות הזמנים של פינוי המפעלים וטיהור המפגעים – כך שבריאות הציבור לא תיפגע ושהבנייה לא תחל לפני שהשטח עבר את תהליכי הטיהור והניקוי המתאימים. כיום לא ברור כלל אם תקודמנה תוכניות בנייה למגורים בצמוד לתשתיות אנרגיה קיימות או מתוכננות, או בצמוד למוקדי זיהום אחרים (תחבורה, נמל, תעשייה, צנרת, מיכלים וכדומה). לעמדתנו מדובר בתכנית אחת, אשר לא ניתן לקדמה ללא מענה להיבטים הללו כבסיס לתכנון שימושי הקרקע.
  2. יש לעצור תוכניות של הרחבת הפעילות המזהמת על מנת למנוע השקעות כלכליות של המפעלים ולכן יש לפרסם הודעה על הכנת התכנית ומניעת הוצאת היתרים ותכניות חדשות, לפחות בחלקים אלו בשטח.
  3. יש להגדיל את תחום הפארק החופי המוצע בתכנית, לאור תחזיות עליית מפלס פני הים, ויש להסיג לאחור את קו הבינוי ככל שקיימות באזור תכניות התחדשות עירונית. לאזור עתידים להתווסף כחצי מיליון איש וצריך לשמור עבורם על שטח חוף רחב ככל הניתן. כמו כן יש להגדיל את שטח הפארק המטרופוליני המתוכנן באזור, ולחברו לפארק החופי ולנחל סעדיה, במטרה ליצור רצף שטחים פתוחים מעבר למסדרונות האקולוגיים הקיימים.
  4. יש להרחיב את הליכי שיתוף הציבור בכל שלב תכנוני של התכנית, לרבות פרסום המידע אודות החלופות השונות באופן פתוח ושקוף לציבור.
  5. ניהלנו הליכים משמעותיים בנושא פיתוח באזורי קרקעות מזוהמות, ביניהם שטחי תע"ש שונים ותל השומר. לאור ניסיון זה ברצוננו להדגיש כי נדרש סקר כוללני מעודכן ושיתוף של המשרד להגנ"ס ורשות המים כבר מראשית ההליך, בכל הנוגע לזיהום – עוצמתו, היקפו, החומרים המזהמים, אפשרויות הטיהור ועוד. מוצע שכלל הממצאים יהיו חלק מהליך התכנון של התכנית הראשית. תכנון שטח בז"ן המזוהם עבור מגורים בחציו ותעסוקה בחלקו האחר, ללא כל מידע לגבי הזיהום, מייצר אי-ודאות לגבי אפשרות מימושה של התכנית ולגבי אופי הפיתוח, לאור הצורך בהרחקת שימושים רגישים ממוקדי הזיהום וכמובן עלול להיות בעל השלכות קשות על בריאות הציבור.
  6. משבר האקלים הינו בעל השלכות מרחיקות לכת על התכנון, אולם לצערנו עובדה זו עדיין לא מוטמעת כחלק מהליכי התכנון הנוכחיים. לעמדתנו יש לשלב את נושא ההיערכות לשינוי האקלים בתכנית, לרבות ניהול מי נגר והצפות, עליית מפלס פני הים, הבטחה כי התכנית תהיה מאופסת מבחינת אנרגיה, הימנעות מיצירת אי חום עירוני נוסף, צמצום למינימום של השימוש ברכב פרטי ועוד. 
  7. לעמדתנו יש להמעיט בתכנון עבור רכב פרטי ולתכנן את הפיתוח האינטנסיבי סביב מוקדי תחבורה ציבורית, לפי יעדי פיצול שאפתניים של 70% ושימוש בתחבורה מקיימת, בדגש מערך משולב של תחבורה מקיימת, הכולל גם רשתות הליכה ואופניים. יש לוודא באמצעות החלטה על שלביות והתניות, כך שפיתוח התחבורה המקיימת ומימושה יתקיים כך שיוכל לשרת את הציבור כבר בתחילת האכלוס.

אנחנו מברכים על התכנית אבל לא יכולים להתעלם מהסיכון לבריאות הציבור בגלל אופן הקידום שלה כתכניות נפרדות בלי מידע בסיסי. ללא התייחסות לנקודות שהעלינו, אנו חוששים מפני חזרה על טעויות העבר. שוב ושוב אנחנו מתריעים על הצורך בסקרי זיהום לפני קידום תכניות בנייה שאפתניות, שוב ושוב אנחנו מתריעים בפני רשויות על סכנות משבר האקלים ומדברים על התועלות הנלוות של פיתוח תחבורה מקיימת והגנה על השטחים הפתוחים. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות שניתנה לנו, לקידום חזון שאפתני ואמיץ יותר בכל הנוגע לעתידו של מפרץ חיפה.
אנו נמשיך לעקוב אחר תהליכי אישורה של התוכנית במוסדות התכנון ונוודא כי בתכניות המקודמות באזור תהיינה הוראות מחייבות לטיהור הזיהום לפנו תחילת הבנייה, וכי מוטמעת בהן שלביות – כך שתהיה חובה לפתח את התחבורה הציבורית, את הפארק המטרופוליני ואת שטחי הציבור עוד לפני האכלוס.

שוב ושוב אנחנו מתריעים על הצורך בסקרי זיהום לפני קידום תכניות בנייה שאפתניות, שוב ושוב אנחנו מתריעים בפני רשויות על סכנות משבר האקלים ומדברים על התועלות הנלוות של פיתוח תחבורה מקיימת והגנה על השטחים הפתוחים

מאמרים קשורים

אקלים בתכנון – עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים

מאפייניה הייחודיים של ישראל הופכים אותה לפגיעה במיוחד למשבר האקלים, בעוד מערכת התכנון מתעכבת בהבנת גודל השעה ואינה מטמיעה את השינויים הנדרשים. לאחר שבחנו כלי רגולציה משפטיים ותכנוניים מהעולם, התאמנו אותם לישראל וגיבשנו סל המלצות עבור היערכות למשבר האקלים במסגרת מערכת התכנון

למאמר המלא

ביטחון לאומי סביבתי

בכנסים של ה-INSS שעסקו בביטחון האנרגטי של ישראל ובשיקום יישובי העוטף השמענו את עמדתנו הברורה: אין שיקום אמיתי לעוטף בלי שיקום סביבתי ואין עתיד בר קיימא למדינת ישראל ללא התייחסות רצינית לאתגרים שמביאים עמם המשברים הסביבתיים, ובראשם משבר האקלים.

למאמר המלא

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן