אלו הם עיקרי עמדת אדם טבע ודין, שהוצגו בפני וועדת ששינסקי למיסוי משאבי טבע:
הקמת תשתית מידע לאומית
אנו סבורים כי חשוב להקים תשתית מידע לאומית על משאבי טבע. תשתית כזאת תכלול בקרה על יצוא המשאבים, הטלת חובות דיווח מקיפות והטמעת עקרונות של שקיפות בכל הנוגע לניהולם. מנכ”ל אדם טבע ודין, עו”ד עמית ברכה, מבהיר כי תשתית המידע הקיימת כיום רעועה וחסרה ביותר. חובות הדיווח החלות על היזמים אינן מספקות – ובחלק מהמקרים הם אף היחידים המחזיקים במידע גיאולוגי חיוני.
ייעוד כספי תקבולים למטרות סביבתיות
אנו מבקשים לייעד את כספי התקבולים ממשאבי הטבע למטרות סביבתיות. האופן שבו אנו מנצלים את משאבי הטבע כיום מוביל לכך שבעתיד משאבים אלה יתמעטו, וחלקם אף יתכלה לחלוטין. המשמעות היא כי הדורות הבאים יתמודדו הן עם מחסור במשאבים הן עם תוצאות הפגיעה הסביבתית הנובעת מהשימוש בהם. לכן יש לייעד חלק ניכר מהתקבולים למטרות סביבתיות, ובפרט במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות העתידות להחליף את השימוש במשאבים מתכלים. כך נבטיח לבאים אחרינו איכות חיים ברמה שהיו זוכים לה אילו היו נהנים ממשאבי הטבע עצמם.
הגבלת פעילות מפעלי ים המלח
“ים המלח הפך לסמל המייצג את הפקרת משאבי הטבע בישראל,” כך אומרת עו”ד דנה טבצ’ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע. אנו סבורים כי יש להטיל מגבלות על ה”כרטיס הפתוח” שניתן כיום למפעלי ים המלח, המאפשר לחברה להפיק כמויות משאבים גדולות מהים ללא פיקוח מספק, מה שמביא לפגיעה אנושה בו. עמדתנו היא כי יש להגדיל את חלקו של הציבור על ידי בחינה של כלל ההיבטים הפיסקאליים הנוגעים לפעילות מפעלי ים המלח, כמו שיעור התמלוגים, מיסוי הרווחים, תשלום על הזיכיון עצמו, ותשלום על העלויות החיצוניות של פעילות המפעלים.
תמרוץ יזמים לניצול מיטבי של אתרי כרייה וחציבה
מדיניות הממשלה אינה משכילה לתמרץ יזמים להתייעל בנושא ניצול עתודות חומרי הגלם בשטחי הכרייה והחציבה, כך עולה מדוח שהכין עבורנו הכלכלן חגי קוט. כך למשל מוצאים אתרי כרייה שאינם מגיעים לידי מיצוי בשל “חוסר כדאיות כלכלית”, ובהיעדר כדאיות באתר מסוים עוברת הכרייה לאתרים אחרים – על כל ההשלכות הסביבתיות הקשות הכרוכות בכך. עמדתנו היא כי יש ליצור תמריצים כלכליים למיצוי המשאבים באתרי כרייה, וכן לחייב את היזמים למצות את פוטנציאל הכרייה הקיים באתר מסוים כתנאי לקבלת היתר לכרייה באתרים נוספים.
