כפר נופש ואמפיתיאטרון בלב המדבר? ההתנגדות שלנו לתכנית בממשית

בעוד יומיים תדון הוועדה המחוזית בהתנגדות שלנו לתכנית להקמת כפר נופש ואמפיתיאטרון בלב מרחב מדברי רגיש, בסמוך לגן הלאומי ממשית.

בעוד יומיים, ב-10 באוגוסט, תדון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום בהתנגדות שהגשנו לתכנית להקמת כפר נופש גדול בסמוך לגן הלאומי ממשית. על הפרק: 250 יחידות אירוח, שטחי מסחר ואמפיתיאטרון להופעות – בלב מרחב מדברי פתוח ורגיש במיוחד.

אנחנו לא מתנגדים לתיירות, ובוודאי לא לפיתוח שיכול לתרום לדימונה ולאזור. אבל פיתוח בלב אחד המרחבים המדבריים הרגישים בנגב חייב להיעשות בזהירות, על בסיס בחינה סביבתית מלאה ותוך קביעת מגבלות ברורות שימנעו פגיעה בלתי הפיכה בטבע, בנוף ובערכי המורשת של ממשית.

למה אנחנו מתנגדים?

לא מדובר ב"שטח ריק". לפי המסמך הנופי-סביבתי של התכנית עצמה, מדובר בשטח בלתי מופר, בלב רצף של שטחים פתוחים ובאזור בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה. בסמוך אליו עובר נחל ממשית, וממזרח נמצא הגן הלאומי ממשית – חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב".

גם מבחינה אקולוגית מדובר במרחב עשיר ורגיש. בסקר שנערך באזור תועדו 154 מיני צמחים, ובהם אירוס ירוחם המצוי בסכנת הכחדה, מינים נדירים ומינים מוגנים. תועדו גם בעלי חיים המצויים בדרגות שונות של סכנת הכחדה.במערכת מדברית כזו, גם פיתוח שתופס שטח מוגבל יחסית עלול להשפיע הרבה מעבר לגבולות המגרש עצמו. כבישים, תאורה, רעש, תנועת כלי רכב, אבק ושינוי של ערוצי זרימה עלולים לקטוע את הרצף הפתוח, לשנות את תנועת בעלי החיים ולפגוע באופי המדברי של המרחב.

תכנית חדשה שחורגת מהאיזונים שנקבעו בעבר

כבר בשנת 2019 אושרה תכנית "פארק ממשית", שנועדה ליצור חיבור בין דימונה לבין הגן הלאומי ואתר ממשית העתיקה. אותה תכנית הכירה באפשרות לפיתוח תיירותי באזור, אבל עשתה זאת במסגרת תפיסה של פיתוח מבוקר ומדורג, תוך שמירה על השטחים הפתוחים והפחתת עוצמות הפיתוח ככל שמתקרבים לממשית.

התכנית שמקודמת כיום משנה באופן משמעותי את האיזון הזה. היא מרכזת את מלוא מכסת 250 יחידות האירוח במתחם אחד, מגדילה את היקף הבינוי ומוסיפה שימוש משמעותי שלא נכלל באותה מתכונת – אמפיתיאטרון.

מבחינתנו, שינוי כזה מחייב בחינה סביבתית יסודית מחדש.

הבעיה היא שלא נבחנו כנדרש חלופות אמיתיות שיכולות לצמצם את הפגיעה. כך למשל, לא נבדקה באופן מספק האפשרות למקם את כפר הנופש בשטח אחר שאושר בעבר למלונאות ונמצא קרוב יותר לכביש 25. גם לגבי דרך הגישה נבחרה חלופה ארוכה ופוגענית יותר, למרות שקיימת חלופה קצרה יותר.

ומה לגבי האמפיתיאטרון?

זהו אחד הרכיבים המטרידים ביותר בתכנית. הופעות עלולות להביא איתן רעש, תאורה, תנועת רכבים וחניה בהיקפים גדולים – דווקא בלב מרחב מדברי רגיש.

למרות זאת, חלק מהבדיקות וההכרעות הסביבתיות החשובות, ובהן בדיקה אקוסטית ומגבלות על תאורה ורעש, נדחות לשלבים מאוחרים יותר של הוצאת היתרי הבנייה.

מבחינתנו, החלטות כאלה צריכות להתקבל כבר עכשיו, כחלק מהתכנית, ולא אחרי שהיא מאושרת.

מה אנחנו דורשים?

אנחנו מבקשים מהוועדה לדחות את התכנית במתכונתה הנוכחית.

אם יוחלט בכל זאת לקדם אותה, יש לבחון מחדש את חלופות המיקום והבינוי, לבחור בדרך הגישה הפוגענית פחות, לקבוע מגבלות מחייבות על רעש ותאורה, ולבטל את האמפיתיאטרון או להגביל אותו באופן משמעותי.

אנחנו בעד תיירות ופיתוח שיחזקו את דימונה והנגב. אבל פיתוח כזה חייב להיעשות תוך שמירה על אחד הנכסים החשובים ביותר של האזור – המרחב המדברי הפתוח.

אנחנו בעד תיירות ופיתוח שיחזקו את דימונה והנגב — אבל לא בכל מחיר. במרחב מדברי רגיש כל כביש, מקור אור ומוקד רעש עלולים להשאיר חותם שקשה מאוד לתקן.

מאמרים קשורים

הצפות אילוסטרציה

כשהאקלים משתנה, גם הביטוח חייב להשתנות. 

משבר האקלים מאיים לא רק על הסביבה, אלא גם על היציבות הכלכלית של כולנו. התייקרות ביטוחים, נסיגת חברות ביטוח מאזורי סיכון וחשש לפגיעה בשוק האשראי הם רק חלק מההשלכות האפשריות. כדי להתמודד עם האיום, אדם טבע ודין מקדם פיתוח מנגנון רגולטורי חדש לישראל, בשיתוף מומחים בכירים מתחומי הביטוח, הפיננסים והרגולציה.

למאמר המלא
מפעלי ים המלח

בזכות הניצחון ההיסטורי בבג״ץ: מאות מיליוני שקלים כבר חזרו לציבור ממפעלי ים המלח

מאבקים ציבוריים ומשפטיים נמדדים לא רק בפסקי דין, אלא גם בתוצאות בשטח. חצי שנה לאחר שבג"ץ קיבל את העתירה שלנו ושל לובי 99 והורה למפעלי ים המלח לשלם דמי מים ככל מפיק מים אחר, יותר מ-330 מיליון שקלים כבר הועברו לקופת הציבור – והסכום צפוי להמשיך ולגדול בשנים הקרובות.

למאמר המלא
דילוג לתוכן