ביום שלישי הקרוב צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון ולאשר את השלב הבא בתוכנית "שביל סובב כינרת". בעינינו, זו אחת ההכרעות המשמעותיות ביותר לעתיד חופי הכינרת – אך במקום לממש הזדמנות היסטורית, התוכנית במתכונתה הנוכחית עלולה להנציח מצב בעייתי של שביל מקוטע, חסום ולא נגיש לציבור.
אנחנו מזהירים כי במקום להבטיח גישה חופשית ורציפה לאורך קו המים, כפי שמחייב חוק שמירת הסביבה החופית, התוכנית נכנעת ללחצים מקומיים ואף מחמירה את המצב הקיים.
יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, שהתראיינה בנושא ל-ynet, מזהירה:
״מדובר באחת ההכרעות החשובות ביותר לעתיד חופי הכינרת. זו הזדמנות חד-פעמית להבטיח לציבור רצף הליכה חופשי לאורך האגם הלאומי שלנו. אם נפספס אותה, אנחנו עלולים לקבע לשנים קדימה מצב של שביל מפוצל וחסום, ומה שהיה להיות מיזם תיירותי ברמה בינלאומית עלול להפוך לשביל מקומי רצוף מכשולים. אנחנו קוראים למועצה הארצית לעצור את חסימת הכינרת ולתקן את התוכנית כך שתבטיח את האינטרס הציבורי ואת האפשרות למימוש שביל סובב כינרת.״
במקום להבטיח לציבור גישה חופשית ורציפה לאורך חופי הכינרת, כפי שמחייב חוק שמירת הסביבה החופית, התוכנית המוצעת נכנעת ללחצים מקומיים ומחמירה את המצב הקיים.
במקום שביל רציף ופתוח בסמוך למים, היא כוללת מנגנונים שמגבילים את הגישה:
- “שבילים מבוקרים” – במוקדים רגישים, בהם קיבוצים, כפרי נופש ואתרים דתיים, התוכנית נכנעת ללחצים מקומיים ומאפשרת להציב שערים וגדרות ולסגור את המעבר בשעות מסוימות. בפועל, אנו צופים שהגורמים המקומיים לא ישתפו פעולה והקטעים הללו יהיו חסומים, על אף שבמקרים רבים מדובר בקרקע השייכת על-פי חוק לציבור.
– ”שבילים עוקפים" –במקביל ל״מקטעים מבוקרים״ מתוכננים ״שבילים עוקפים״ חלופיים שיאפשרו להמשיך בהליכה רציפה, אך מקטעים אלו נמצאים הרחק מקו המים, לעיתים לצד כבישים בין-עירוניים או מאחורי יישובים.
– הכשרת חסימות קיימות – במקום להסיר גדרות ובינוי בלתי חוקי, התוכנית מתאימה את עצמה למצב בשטח ומאפשרת בפועל את המשך קיומם, ובכך מעניקה לגיטימציה להשתלטות על מרחב ציבורי.
אדם טבע ודין פועל יחד עם החברה להגנת הטבע, והארגונים מבהירים שבמידה ומנהל התכנון לא ישנה כיוון, יישקלו צעדים משפטיים.
