מאבדים את החוף: דוח חדש של אדם טבע ודין מתריע מפני היעלמות חופי ישראל

דוח חדש של אדם טבע ודין מציג תמונת מצב מדאיגה של רצועת החוף בישראל: כבר בשנת 2012 הוערך שנותרו לכל אזרח בישראל פחות משני סנטימטרים של חוף ים. מאז נוספו לישראל יותר משני מיליון תושבים, והלחץ על רצועת החוף רק הולך וגובר.

אבל דווקא בזמן שבו כל פיסת חול הופכת למשאב ציבורי נדיר יותר, החוף עצמו הולך ומצטמצם.

חמישה איומים מרכזיים על חופי ישראל

הדוח מצביע על חמישה איומים מרכזיים שנוגסים ברצועת החוף בישראל:

• פיתוח ובנייה לאורך החוף
• תוכניות ישנות שמאפשרות בנייה סמוכה לקו המים
• שוברי גלים ותשתיות שמאיצים סחיפת חול ופוגעים בחופים סמוכים
• התמוטטות המצוק החופי
• התחממות מהירה של הים התיכון, שמגבירה סערות, פוגעת בחופים ותורמת לעליית מפלס הים ולנסיגת קו החוף מזרחה

המסקנה ברורה: ישראל נמצאת בדקה ה-90 בכל הנוגע להגנה על החופים. הים ממשיך לעלות, האיומים מצטברים, אבל מקבלי ההחלטות ממשיכים לאשר בנייה מאסיבית סמוך לקו החוף ומתעלמים מהצורך בהיערכות אמיתית. אם לא נפעל עכשיו ונקדם תוכנית ארצית כוללת להגנה על החופים – כזו שמתייחסת במשותף לכלל האיומים – אנחנו פשוט נאבד אותם.

החדשות הטובות הן שעדיין אפשר לעצור את ההידרדרות. הדוח קורא לקידום מדיניות לאומית כוללת להגנה על החופים, לעדכון חוק החופים כך שגם תוכניות מיושנות והרסניות ייבחנו מחדש, לקידום פתרונות מבוססי טבע ולהיערכות אקלימית אמיתית. כל אלה נדרשים כדי להציב את ההגנה על החופים במרכז כל החלטה תכנונית, מתוך הבנה שמדובר במשאב ציבורי חיוני.

כמה מקרים בולטים שממחישים את הבעיה

חוף בלוב ביי, נתניה – בנייה לא חוקית שמובילה להיעלמות החוף: מדובר באחד המקרים החמורים שנתקלנו בהם של השתלטות ורמיסה של חוף ים ציבורי. יזם פרטי השתלט על החוף באופן לא חוקי ובנה במקום מבנה מסחרי ענק תוך פגיעה חמורה בחוף. הבנייה מגיעה כמעט עד לקו המים, ובחורף כשהים עולה אי אפשר לעבור לאורך החוף. כמו כן, הבנייה מבטון על החוף גורמת לסחיפת חול (ארוזיה), מה שמוביל להצטמצמות הרצועה. בנוסף, המבנים פגעו ברכס הכורכר שהוקמו עליו . גם הם וגם הכביש שנסלל למקום נמצאים למעשה על אזור שמוגדר שמורת טבע מקומית. אדם טבע ודין מגיש עתירה בשבוע-שבועיים הקרובים בדרישה להרוס את הבנייה המאסיבית והבלתי חוקית ולהחזיר את החוף לציבור. 

חוף לידו באשדוד – אובדן חוף ציבורי בגלל תוכנית ישנה: בחוף לידו מקודמת בניית מלונות במרחק חריג של כ-60 מטר בלבד מקו המים, מכוח תוכניות ישנות שאושרו לפני עשרות שנים ובמציאות תכנונית ואקלימית שונה לחלוטין. כבר היום, בחורף, הים מגיע כמעט עד קו הבנייה המתוכנן, והקמת המלונות צפויה להאיץ את סחיפת החול ולצמצם עוד יותר את רצועת החוף. בשילוב עליית מפלס הים, מדובר בחוף שנמצא בסכנת היעלמות. לאורך ההליך טענו כי תוכנית כזו לא הייתה מאושרת כיום, וכי ניתן היה למצוא חלופות שיגנו גם על זכויות היזמים וגם על החוף הציבורי. למרות זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגשנו — החלטה שלטעמנו יוצרת תקדים מסוכן למימוש תוכניות ישנות נוספות לאורך החוף.

חוף לידו, אשדוד. צילום: בועז רענן

שוברי הגלים, קריית חיים – הגנה מקומית על חוף, שעלולה להוביל להיעלמות חופים אחרים – אחד הממצאים המרכזיים בדוח "מאבדים את החוף" הוא שהמדינה ממשיכה להתמודד עם משבר החופים באמצעות פתרונות נקודתיים, במקום לגבש מדיניות כוללת לרצועת החוף כולה. תוכנית שוברי גלים בקריית חיים היא דוגמה מובהקת לכך. התוכנית כוללת הקמת שבעה שוברי גלים במטרה להתמודד עם סחיפת החול באזור, אבל הבעיה היא ששוברי גלים מגנים על החוף שהם נמצאים מולו, אך למעשה מגבירים את הארוזיה בחופים סמוכים וגורמים להעילמותם. 

בהיעדר תכנון ארצי כולל, עוד ועוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ דורשות שוברי גלים כדי להגן על החופים שלהן. הדבר עלול להוביל לתגובת שרשרת, שבסופה נמצא את עצמנו עם ״חומת שוברי גלים״ לאורך כל חופי ישראל. כך קורה כשמחכים לרגע האחרון, ואז נדרש פתרון מיידי של כיבוי שריפות, במקום חשיבה קדימה. מעבר לפגיעה האפשרית בחופים סמוכים, שוברי גלים הורסים את נוף הים הפתוח של קו החוף, פוגעים במערכת האקולוגית הימית ובפעילויות ספורט ימי, ועלולים ליצור סיכונים בטיחותיים לרוחצים. 

חוף קריית חיים, מחכים לרגע האחרון למציאת פתרון. צילום: אדם טבע ודין

חוף פולג, נתניה – תוכנית ישנה פוגעת בחוף ובערכי טבע: חוף פולג הוא אחד המרחבים החופיים החשובים שנותרו במרכז הארץ, ומשמש מסדרון אקולוגי בין שמורת פולג ושפך נחל פולג לבין שמורת האירוסים ושלולית החורף. למרות זאת, מקודמת במקום תוכנית ישנה להקמת שישה מבנים גדולים במרחק של כ-150 מטר בלבד מהחוף, כששני הראשונים כבר בבנייה. הפיתוח צפוי לפגוע במסדרון האקולוגי, בערכי הטבע הייחודיים, ובאחד מחופי הגלישה החשובים בישראל – ולכן מדובר גם בפגיעה במשאב ציבורי ונופי נדיר.

חוף פולג בחורף. קרדיט: ריקה אדלמן

בור הסיד, בת ים — בנייה על המצוק שמצמצמת את המרחב הציבורי החופי: תוכנית בור הסיד מקדמת מגדל בן 24 קומות למלונאות ולמגורים על גבול תל אביב-יפו ובת ים, בסמוך מאוד לרצועת החוף. אם תאושר, היא עלולה לסכל הקמת פארק ציבורי פתוח על המצוק, לחסום את הנוף לים ולגזול שטח חופי נדיר שצריך לשרת את הציבור כולו. בעקבות ההתנגדות של אדם טבע ודין, הוועדה המחוזית דרשה מהיזם לבחון חלופות ולנייד זכויות למקום פחות פוגעני. המאבק טרם הוכרע, ואנחנו ממשיכים לפעול כדי שהשטח יישאר ציבורי, פתוח ונגיש.

בור הסיד, בגבול בין יפו לבת ים – במקום להקים פארק ציבורי שפתוח לכולם רוצים לבנות מגדל ענק שיסתיר את החוף ויחסום את הגישה לחוף.

הרחבת החוף הנפרד בצפון תל אביב–דרום הרצליה – כשהים כבר מגיע למצוק, אבל הפיתוח נמשך: בין חופי תל אביב והרצליה נותר מקטע חוף טבעי ורגיש במיוחד, אך דווקא שם מקודמת הרחבה של חוף נפרד נוסף, הכוללת מתקנים, תשתיות וחומה באורך כ-300 מטר. באזור שבו הים כבר מגיע בחורף למרגלות המצוק והחוף נשחק, תוספת פיתוח עלולה להחריף את הסחיפה, לפגוע במעבר הרציף לאורך קו החוף ולצמצם את אחד המקטעים הטבעיים האחרונים שנותרו לאורך החוף המטרופוליני.

החוף הנפרד. צילום: אדם טבע ודין